דשן ביתי לקנאביס: 9 מתכונים בחינם מהמטבח
גידול

דשן ביתי לקנאביס: 9 מתכונים בחינם מהמטבח

קליפות בננה, אפר עצים, שמרי בירה ושתן מדולל: מה כל אחד נותן לצמח ובאיזה שלב משתמשים בו.

מאת מערכת CosechaLibre4 דקות קריאה

דשן ביתי לקנאביס אפשר להכין כמעט מכל מה שנזרק במטבח: שאריות קפה, קליפות בננה, קליפות ביצים, מי בישול של ירקות, שמרי בירה, אפר עצים ואפילו שתן מדולל. כל אחד מהם מוסיף משהו אחר לצמח (חנקן, אשלגן, זרחן או סידן), ומתאים לשלב אחר בגידול. בגרואו שופ יש מבחר ענק של מוצרים, אבל לפעמים מה שיש בבית מספיק כדי לתת לצמחים דחיפה רצינית.

ככה אפשר לגדל קנאביס באיכות גבוהה בלי לשפוך כסף על דשנים ממותגים, ולהכין דשנים משלכם, טבעיים וידידותיים לסביבה ב-100%.

מתכונים לדשן ביתי לקנאביס

קפה:

שותים קפה בבוקר? אל תזרקו את הטחון שנשאר, תפזרו אותו באדמה. שאריות קפה הן דשן מצוין לצמחי קנאביס, כי יש בהן חומצות שעוזרות לחיידקים הטובים, אלה שהצמחים צריכים כדי לגדול חזקים. אפשר גם להשתמש בקפה נוזלי: מדללים את השאריות (חצי כוס) בליטר מים ומשאירים את התערובת לעמוד 24 שעות. משקים בזה את האדמה פעם בשבוע.

תה בננה, או קליפות בננה לצמחים:

כמעט לכולם יש בננות בבית. אחרי שאכלתם, תשמרו את הקליפות, כי קליפות בננה מבושלות הן אחלה דשן. אז איך מכינים תה בננה לצמחים? מרתיחים ליטר מים עם 3 קליפות בננה וכף סוכר, מבשלים בערך 10 דקות, נותנים להתקרר, מוציאים את הקליפות ומשקים בנוזל, שמעשיר את הצמחים באשלגן ובחומצות אמינו. המתכון הזה מושלם לשלב הפריחה, כי הוא עוזר לנפח את התפרחות בדרך ביתית. אפשר להתחיל להשתמש בו בשישה השבועות האחרונים של הפריחה.

אז ההמלצה שלנו: סוכר כדי לנפח תפרחות, ואם אין, אפשר דבש. אלה מהדשנים הביתיים הכי טובים לנפח תפרחות.

אפר עצים:

כשמגיע החורף ומדליקים אח או תנור עצים, אל תזרקו את האפר, כי אפשר להשתמש בו כדשן לקנאביס.  שני דברים חשובים: שהעצים יהיו מעצים רחבי עלים, ושמשתמשים באפר בשלב הפריחה. האפר צריך להיות מעץ בלבד, ולשמור אותו שבוע במקום יבש לפני שמערבבים אותו באדמה. ובקטנה: אפר עצים בסיסי מאוד ומעלה את ה-pH, אז לא להגזים.

אפשר גם להכין תמיסה: מדללים חצי כוס אפר עצים בליטר מים ומשאירים לעמוד כמה שעות, או משלבים קפה ואפר. משקים בזה את צמחי הקנאביס כדי להעלות את רמות האשלגן והזרחן.  

שווה לזכור שזה אחד הדשנים הביתיים הכי טובים לקנאביס בפריחה.

שמרי בירה:

שימו לב! זה לא אותו דבר כמו השמרים שמשתמשים בהם ללחם. שמרי בירה עשירים במינרלים, בחומצות אמינו ובחלבונים, והם דשן רב-תכליתי. כדי להשתמש בהם, ממיסים כף שמרים בליטר מים. הצמחים יקבלו זרחן, אשלגן ומינרלים, מושלם לשלב הפריחה.

תה קטניות:

זה אחד הדשנים האורגניים הכי טובים לשורשים, כי קטניות מלאות באוקסינים (הורמוני צמיחה).  משרים כוס קטניות, שעועית או עדשים, בליטר מים למשך יום. מחממים קצת את הקטניות עם מי ההשריה ואז מסננים את הנוזל. משקים בזה והשורשים מתפוצצים.

קטניות ידועות כגרגירים עם ערך תזונתי גבוה, והן נהיו פופולריות בגלל שהן מעודדות את הצמיחה של הצמח ושל השורשים, וגם את התנועה שלו לכיוון האור.

קליפות ביצים

אם לא ידעתם, זה אחד הדשנים הטבעיים הכי אורגניים שיש, כי קליפות ביצים עשירות בסידן. הן מורכבות בעיקר מסידן פחמתי, מקור לסידן שמשתחרר לאט, ומזינות את הצמח בהדרגה לאורך זמן.

קומפוסט תולעים (וורמיקומפוסט)

קומפוסט תולעים (וורמיקומפוסט) הוא, ביחד עם קליפות הביצים, אחד הדשנים הביתיים הכי טובים לקנאביס. הוא ידוע במיוחד כדשן ביתי מעולה לשלב הצימוח.

מייצרים אותו כששמים שאריות אורגניות בקומפוסטר עם תולעים אדומות (התולעים הקליפורניות), שאוכלות את השאריות, מפרקות אותן והופכות אותן לזבל שנראה כמו אדמה והוא פשוט פצצה, טעון בN, P, K, Fe, Mg, C, Zn, B, Cu, Mn, אוקסינים וחומצות הומיות ופולוויות.

מי בישול של תרד וירקות אחרים

תרד מאודה או מבושל (וגם הרבה ירקות אחרים) משחרר חלק מהנוטריינטים שלו למים. כשהמים מתקררים, אפשר להשתמש בהם כחלק מההשקיה הרגילה כדי להוסיף אשלגן, סידן וברזל.

שתן

נשמע מגעיל, אבל שתן אנושי הוא אחד הדשנים הביתיים שחייבים להכניס לרשימה, כי כשהוא טרי הוא מקור טוב ולא רעיל של חנקן, זרחן ואשלגן. החנקן הוא הרכיב הכי שימושי בו, ולכן זה דשן נוזלי טוב לשלב הצימוח. חייבים לדלל אותו הרבה לפני שמוסיפים אותו למצע, אף פעם לא לשפוך אותו ישר.

דשן ביתי לשלב הצימוח: מה הצמח צריך?

בשלב הצימוח צמחי קנאביס צריכים הרבה חנקן, שמשמש לבניית עלים וגבעולים בריאים ושופעים, ורמות בינוניות של זרחן, שחשוב למערכת שורשים טובה.

את משטר ההזנה הזה צריך להמשיך גם בשבועות הראשונים של הפריחה, כדי לאפשר את שלב ה"מתיחה", כשהצמחים צריכים הרבה יותר חנקן. כשהפריחה כבר בעיצומה, צריך להוריד את החנקן ולהעלות את הזרחן, כי הוא מה שמאפשר פריחה שופעת והתפתחות של התפרחות.

אשלגן צריך בכל השלבים, אבל בעיקר בפריחה, ועדיף ברמה כפולה מהחנקן. הסיבה: הזרחן מגדיל את מספר התפרחות, והאשלגן מגדיל את הנפח והמשקל שלהן.