הידרופוניקה לקנאביס: השיטות, ואיך בונים מערכת ביתית

איך מגדלים בשיטה הידרופונית

מה זה גידול הידרופוני?

גידול הידרופוני של קנאביס הוא גידול במצע אינרטי (מצע שלא מכיל מזון בעצמו) כמו קוקוס, או ישר במיכל מים, כשכל המזון לצמח ניתן ישירות במים. במילים אחרות, מגדלים את הצמח בתמיסה של מים ודשנים. אפשר לקנות ערכת הידרו למתחילים עם כל מה שצריך, ואפשר גם להרכיב לבד.

גידול בסיבי קוקוס נחשב סוג של הידרופוניקה, כי בקוקוס אין מזון טבעי וכל הדשן מגיע דרך המים.

ה-pH האופטימלי לקוקוס ולהידרו הוא 5.5-6.5, ובאדמה 6-7. בהידרו נותנים דשן כבר משלב הנבט (במינון של נבטים בהתחלה), אחרת הנבט יגדל לאט, כי כל מה שיש לו זה מה שנמצא בתוך הזרע. באדמה אין צורך להוסיף דשן בשבועות הראשונים, כי כבר יש בה משהו.

קודם כול בוחרים מצע שיחזיק את הצמח בנקודה שבה הגבעול פוגש את השורשים. אפשר להשתמש בכדורי חימר שמאווררים את מערכת השורשים. בשיטה הזאת תצטרכו לווסת את ה-pH של המים, וגם סלסלת רשת מפלסטיק עם חורים שדרכם השורשים יוצאים. עוד מצע שעובד טוב הוא צמר סלעים, שמחזיק הרבה מים ושומר על השורשים לחים. פרליט הוא אלטרנטיבה טובה, עם שימור לחות של 63%.

להזרמת המים אפשר להשתמש בשיטת פתילה, שעובדת עם כדורי חימר ולא צריכה משאבה: המים עולים דרך הפתילים ומרטיבים את המצע. בשיטת NFT (Nutrient Film Technique) מניחים את הצמחים בצינור משופע, המים נכנסים מצד אחד ויוצאים מהצד השני, והשורשים נשארים לחים בתוך הצינור. שיטת DWC (Deep Water Culture) היא הכי פשוטה: הצמחים יושבים בדליים מלאים בתמיסת דשן, ומשאבת אוויר מספקת חמצן.

צמחים במערכת הידרופונית בדרך כלל גדלים מהר יותר בשלב הצמיחה מצמחים באדמה, ויש פחות מקום לטעויות. בנוסף, התפרחות עשויות להרגיש חזקות יותר. ומעבר לזה, יש הרבה יותר שליטה ברמות הדשן, ב-PPM וב-pH.

צמחים שגדלים במיכל הידרופוני נוטים לגדול מהר יותר בשלב הצמיחה, מה שמתורגם ליבול גדול יותר ולקציר מוקדם יותר. תפרחות הידרו נוטות להיות חזקות יותר, ובמדינות שבהן מותר למכור פרחים יבשים הן בדרך כלל נמכרות ביותר. 

אחרי שמיכל ההידרו מוקם, לא צריך הרבה עבודה או זמן כדי לתחזק אותו. במקום להשקות כל כמה ימים ולנקות את מי הניקוז, במיכל הידרופוני רק טובלים עט pH, ממלאים עוד מים או מתקנים לפי הצורך.

אם לא מגינים על השורשים עם התוספים והציוד המתאימים, הצמחים עלולים לסבול מריקבון שורשים. החלק הכי מלחיץ בהידרו הוא רק ההתחלה; אחרי זה, לטפל בצמחים זה באמת קל.

אילו שיטות יש לגידול הידרופוני?

יש כמה שיטות לגידול הידרופוני, ביניהן:

1. מערכת NFT (שכבת תמיסה דקה): משתמשת בתעלות משופעות שבהן זורמת שכבה דקה של תמיסת דשן ושוטפת את השורשים של הצמחים שתלויים בתעלה.
2. מערכת שורש צף: הצמחים יושבים על משטח צף שמונח מעל תמיסת הדשן. השורשים טובלים בתמיסה, והצמח עצמו נשאר מעליה, באוויר.
3. מערכת טפטוף: רשת של צינורות עם טפטפות שמספקת את תמיסת הדשן לצמחים בעציצים או במיכלים.
4. מערכת אירופונית: השורשים תלויים באוויר ומרוססים בתמיסת דשן בצורת ערפל.

איך שותלים בהידרו תלוי בסוג המערכת. באופן כללי מתחילים מזרעים או משתילים שמניחים במצע סטרילי, כמו צמר סלעים או סיבי קוקוס. אחר כך מכניסים את השורשים לתמיסת הדשן, והצמחים נשארים במערכת עד שהם מוכנים לקציר.

איך בונים מערכת הידרופונית ביתית, שלב אחרי שלב?

מה צריך:

• מיכל פלסטיק עם מכסה (קופסת אחסון או משהו דומה)
• שתילים או זרעים
• מצע גידול (כמו צמר סלעים, סיבי קוקוס או פרליט)
• תמיסת דשן להידרו
• צינורות
• משאבת מים
• אבן אוויר או משאבת אוויר

הוראות:

1. קודם כול, בוחרים מיכל פלסטיק עם מכסה שגדול מספיק לגודל הצמחים שאתם רוצים לגדל. חשוב שהמכסה ייסגר הרמטית.
2. קודחים חורים במכסה, במקום שבו יעמדו הצמחים. החורים צריכים להיות גדולים מספיק כדי להכיל את הצמחים או את סלסלות הגידול.
3. שמים את המצע בסלסלות. אפשר צמר סלעים, סיבי קוקוס או פרליט. ממלאים את הסלסלות עד החצי במצע שבחרתם.
4. מכניסים את השתילים או הזרעים לסלסלות עם המצע ומושיבים אותן בחורים שבמכסה. מוודאים שהשורשים נוגעים במצע.
5. מערבבים את תמיסת הדשן בכלי נפרד. עובדים לפי ההוראות על האריזה כדי לקבל את היחס הנכון בין מים לדשן.
6. מחברים את הצינורות למשאבת המים. מכניסים את המשאבה לתוך המיכל ומוודאים שהיא שקועה בתמיסה.
7. מחברים את אבן האוויר למשאבת אוויר. זה מחמצן את התמיסה ושומר על שורשים בריאים.
8. סוגרים את המכסה הרמטית.
9. מדליקים את משאבת המים ובודקים שהתמיסה זורמת כמו שצריך בצינורות.
10. מציבים את המערכת במקום שמקבל מספיק אור שמש ושהטמפרטורות בו לא קיצוניות, לא חום כבד ולא קור.