
הנבטת זרעי קנאביס בכוס מים: חוק 32 השעות ועוד טיפים
מה מעיר זרע רדום, כמה זמן משאירים אותו במים, איזה מים ואיזה pH, ולמה פינצטה ומסקינטייפ הם החברים הכי טובים שלכם.
ההגדרה הטכנית של הנבטה היא: "התפתחות של צמח מזרע אחרי תקופת רדימות". בפועל, כדי להנביט זרע קנאביס צריך חום ולחות: הדרך הכי נפוצה היא להשרות אותו בכוס מים עד שיוצא שורש, אבל לא יותר מ-32 שעות.
אחרי שהזרעים מתפתחים עד הסוף הם נכנסים לרדימות, כלומר אין בהם פעילות ביולוגית, והם מחכים לתנאים המתאימים כדי להתחיל לגדול שוב. כשמאחסנים אותם נכון, זרעים יכולים להחזיק עד שנה ועדיין לתת צמח בריא.
אבל אם הם רדומים, איך הם מתעוררים כדי שיצמח מהם צמח?
זרעים רדומים מגיבים לחום וללחות, שני הדברים שצמח הכי צריך כדי לגדול. הזרעים לא יודעים להבדיל בין חום לאור שמש. כשהסביבה מתחממת מספיק, הם "מניחים" שיש מספיק אור כדי לגדול. ואז הם מתחילים "לחפש" לחות. אם יש מספיק משניהם, הם מתעוררים ומתחילים לגדול.
רק אחרי שהם הופכים לנבט (סוף שלב ההנבטה) הם צריכים אור אמיתי כדי להמשיך לגדול.

פשטות: שיטת ההנבטה הכי נפוצה היא גם הכי פשוטה: שמים את זרעי הקנאביס בכוס מים ל-24 שעות, או עד שיוצא מהזרע שורש ראשי. הגרסה השנייה של השיטה היא להניח את הזרעים בין שכבות של נייר סופג לח.
חוק 32 השעות: זרעים, כמו בני אדם, יכולים לטבוע אם הם מקבלים יותר מדי מים, אז אל תשאירו אותם בהשריה יותר מ-32 שעות. עקבו מקרוב אחרי הזרעים, ותוציאו אותם מהמים ברגע שמתחיל לצאת שורש ראשי. אם אחרי 24 שעות לא רואים שורש, ייתכן שהזרע פשוט לא ינבוט.
מים: מי ברז זה בסדר, אבל מים מזוקקים עדיפים. במי ברז יש חומרים כמו סידן, נתרן, פלואוריד וכלור. בכמויות גדולות מספיק, החומרים האלה יכולים לפגוע בזרעים הקטנים והשבירים, ואפילו למנוע את ההנבטה.
ה-pH חשוב: ה-pH (או פוטנציאל המימן) הוא סולם מספרי שמודד כמה נוזל חומצי או בסיסי. חשוב מאוד לבדוק את ה-pH של המים שנותנים לצמחי הקנאביס כשהם נובטים, כי הם צריכים סביבה חומצית מעט כדי לעכל ולפרק את כל חומרי ההזנה האורגניים שניתן להם.
מים מזוקקים הם ניטרליים (pH 7.0), אבל הם יכולים לספוג פחמן דו-חמצני מהאוויר ולהפוך לחומציים מעט (pH 5.8). אפשר להוסיף מווסתי pH כדי לשמור על המים בטווח האופטימלי, בין 6.0 ל-7.0.
סימון חוסך כאב ראש: אם אתם מגדלים זן אחד בלבד, אין צורך לסמן את הזרעים. אבל אם אתם מגדלים כמה זנים, חובה לעקוב איזה זרע הוא איזה.
הדרך הכי קלה: לכתוב את שם הזן על פיסת מסקינטייפ ולהדביק אותה על הכוס שבה אתם משרים את הזרעים.
זכרים אסורים: רק הצמח הנקבי מייצר את התפרחות העשירות בטריכומים, שאותן קוצרים כדי לעשן, לאדות או לאכול.
צמח קנאביס זכרי יכול להרוס את היבול, כי הוא יכול להאביק את הנקבות. כשנקבות מואבקות, הן מתחילות להשקיע את האנרגיה שלהן בייצור זרעים, ומפסיקות להשקיע אותה בתפרחות שכולנו מכירים ואוהבים.
זהירות עם השורש: השורש הראשי של זרע קנאביס שנבט שביר מאוד, ולכן עדיף לא לגעת בו, ולהעביר את הזרעים בעדינות רבה מכלי ההשריה למצע הגידול (כלומר, לאדמה). פינצטה יכולה לעזור מאוד לתפוס את הזרעים בלי לגעת בשורש הראשי.
ולסיום, אחד הטיפים הכי טובים בהנבטה ובגידול בכלל הוא לרשום הכול ביומן. חשוב לדעת באיזה יום שמתם את הזרעים להנבטה, כדי לא לשבור את חוק 32 השעות, ובאיזה יום התחילה הפריחה, כדי לשים לב למין של הצמחים ולמנוע האבקה לא רצויה. עם הטיפים האלה, ההנבטה אמורה לעבור בהצלחה.

המועדון
הצטרפו לקהילה
מגדלים עם שם ופנים, אצוות עם מעקב מלא, קהילה אמיתית. בלי בולשיט ובלי הבטחות ריקות.
להצטרף למועדוןהמשיכו לקרוא
גידולזן White Widow: התפרחות הלבנות מהולנד, השפעה, טעם וגידול
אחד הזנים הכי מפורסמים בעולם: היי מאוזן של ראש וגוף, תפרחות מכוסות קריסטלים וגידול שסולח על לא מעט טעויות.
גידולפלבונואידים בקנאביס: מה הם ומה הם עושים
כולם מדברים על THC וטרפנים, אבל לפלבונואידים יש חלק בצבע, בריח ובטעם של הקנאביס, וגם באפקט הפמליה.