התשובה הקצרה להעברת קנאביס בלי להסתבך: כמות קטנה, אריזה אטומה לריח, תיק יד ולא מזוודה — ובעיקר לבדוק מה אומר החוק במקום שאליו נוסעים. בארגנטינה, למשל, אפשר לקבל אישור לגידול מבוקר של צמח הקנאביס למטרות רפואיות, טיפוליות ו/או הקלה על כאב — מנגנון שנוצר בצו 883/20, שמסדיר את חוק מס׳ 27.350 (שימוש רפואי בצמח הקנאביס ובנגזרותיו). בזכותו, מי שרשומים ב־REPROCANN, יכולים לגדל קנאביס — ובעיקר, יכולים להעביר עד 40 גרם תפרחות יבשות בכל רחבי המדינה. 

אבל גם אם אנחנו חיים במדינה או במחוז שהסדירו קנאביס רפואי או פנאי, יש סיכוי לא רע שהיעד שאליו אנחנו טסים הרבה פחות מתקדם. אנחנו מקווים שהענישה על החזקת קנאביס תיעלם מכל העולם, ובינתיים יש כמה דברים ששווה לזכור כשרוצים להעביר קנאביס מנקודה א׳ לנקודה ב׳, ולא לחטוף קנס ענק או לישון בבית מעצר.

מדינות שבהן הקנאביס חוקי

קנאביס הוא עדיין נושא לוויכוח בהמון מדינות. הנה רשימה של המקומות שהלכו על זה והסדירו את הצמח העתיק הזה:

• אורוגוואי: הלגליזציה אושרה בדצמבר 2013, בתקופת כהונתו של פפה מוחיקה, כשהייצור, ההפצה והמכירה נמסרו לידי המדינה.
• קנדה: המדינה השנייה בעולם, אחרי אורוגוואי, שבה השימוש הפנאי בקנאביס חוקי. זו הייתה הבטחת בחירות של ראש הממשלה ג׳סטין טרודו.
• ג׳מייקה: שם לקנאביס יש משמעות תרבותית ודתית. ב־2015 תיקון לחוק התיר שימוש וגידול של כמויות קטנות למטרות מחקר, רפואה או דת.
• דרום אפריקה: ב־2018 בוטל החוק שאסר על מבוגרים לצרוך קנאביס בביתם, אבל שימוש במרחב הציבורי עדיין אסור.
• הולנד: אחת המדינות הראשונות שבהן קנאביס לשימוש פנאי זמין באופן חוקי. מוכרים עד 5 גרם לאדם, ולקופי־שופ אסור להחזיק יותר מ־500 גרם במלאי.
• עוד מדינות באירופה:  שימוש פנאי בכמויות קטנות עבר דה־קרימינליזציה או לא גורר בעיות משפטיות בבלגיה, ספרד, פורטוגל, גרמניה וצ׳כיה.
• מקסיקו: מותרים עד חמישה גרם לשימוש אישי, בכמויות קטנות בלבד.
• צ׳ילה: הגידול אסור, אבל שימוש בכמויות קטנות לא.
• ארצות הברית: מדינות רבות מתירות קנאביס רפואי, ובתשע מהן מותר למכור ולצרוך גם לשימוש פנאי.
• ישראל: השימוש הטיפולי בנגזרות קנאביס חוקי מאז שנות ה־90. שימוש פנאי וגידול ביתי אינם מותרים.

לנסוע עם קנאביס לא חייב להיות סיפור. אחד הטיפים הכי טובים להעברה הוא פשוט הגישה. חוץ ממדינות שבהן החזקה נענשת במוות, העונש על תפרחת או שתיים הוא קל כמעט בכל העולם. בסוף, מדובר בקצת גראס.

אפשר לעלות עם גראס למטוס?

הרבה זמן אנשים בארגנטינה שאלו את עצמם איך טסים עם קנאביס. ב־2020, בזכות התקנות של חוק הקנאביס הרפואי 27.350 והפעלת מרשם תוכנית הקנאביס הארגנטינית (REPROCANN), אושרו גם ליחידים וגם לעמותות גידול עצמי, גידול סולידרי וגידול ברשת למטרות רפואיות או טיפוליות. אבל הטיסה עם קנאביס היא לא הדבר היחיד שהאישור הזה פותח.

האישור שמתקבל עם הרישום ל־REPROCANN נועד להבטיח את הזכות של אנשים שמשתמשים בקנאביס לגדל אותו או להשיג אותו מצד שלישי בדרך חוקית. בשורה התחתונה, המטרה היא שתהיה הרשאה שמחריגה את בעלי האישור מההשלכות הפליליות של החוק הקיים.

ומה לגבי העברה בפועל? כן — עם הרישום ל־REPROCANN מותר לשאת עד 40 גרם תפרחות יבשות או 6 מטפטפים של 30 מיליליטר, כדי להבטיח רציפות טיפולית. ככה אפשר לטוס עם קנאביס, להעביר ג׳וינטים במעבורת או בכל אמצעי תחבורה ציבורי, פרטי או ברכב אישי.

הכלל בנסיעה עם קנאביס פשוט: לא להיות חמדנים. אם מותרים 40 גרם, זו הכמות שאיתה נוסעים. ואם טסים למדינה אחרת — עדיף כמות מינימלית. צנצנת קטנה לא תעורר יותר מדי חשד, אבל כמה עשרות גרמים כמעט מבטיחים מעצר. תסתפקו בשני ג׳וינטים. 

מותר לקחת מנה אישית לטיסה?

הרישום ל־REPROCANN מתיר העברה של עד 40 גרם תפרחות יבשות ו־6 מטפטפים של 30 מיליליטר. מכשירים כמו וייפים או פנים עשויים להיות כפופים לכללי חברת התעופה לגבי מוצרי חשמל, ואסור להשתמש בהם במהלך הטיסה.

שמן קנאביס שנלקח דרך הפה — אפשר להשתמש בו בלי בעיה.

איך להעביר קנאביס בטיסה:

אם אתם טסים, המקום הכי טוב להחביא בו קנאביס הוא תיק היד. מזוודות שנשלחות לבטן המטוס עוברות בדיקות אקראיות. בתיק היד, לעומת זאת, מאבטחי שדה התעופה מחפשים בדרך כלל דברים הרבה יותר מסוכנים — פצצות, נוזלים מסוכנים, נשק — ולא קצת גראס.

איך מעבירים קנאביס בלי ריח?

ללמוד איך טסים עם קנאביס נשמע מסובך, אבל הכול תלוי בפורמט שאתם לוקחים. אז הנה איך להחביא קנאביס ולקחת אותו לאן שתרצו:

• ג׳וינטים: לשמור אותם בתוך חפיסת סיגריות יחד עם סיגריות רגילות — פתרון מושלם.

• תפרחות יבשות: אפשר להחביא בתוך בקבוקון כדורים, מתחת לצמר הגפן ולכדורים עצמם. 

• מאכלים: הכי קלים להעברה. גומי־לעיסה יכול לשבת בשקית ממתקים כמו כל סוכרייה אחרת.

• שעווה ושמן: אפשר להחביא גם באריזות קוסמטיקה, כמו בקבוקונים או קופסאות קרם. רק לוודא שהנוזלים מתחת ל־85 מ״ל.

לעבור עם קנאביס את הביקורת הביטחונית קל בהרבה ממה שנדמה. יש לא מעט סיפורים על אנשים שטסו עם גראס, שכחו בכלל שהוא אצלם, ועברו את הבידוק בלי למצמץ ובלי לנסות להסתיר כלום.

מה קורה אם מוצאים לי ג׳וינט בשדה התעופה?

אם נתפסתם, במקרה הגרוע יבקשו מכם לזרוק את הקנאביס לפח. תפרחת אחת היא לא סוף העולם, אבל יש גם אפשרות שיערבו משטרה ואפילו שתפספסו את הטיסה. הכול תלוי כמובן ביעד, ולכן הדבר הכי חשוב הוא לקרוא את החוקים לפני שמסתכנים אפילו עם ג׳וינט אחד. 

אילו סמים מזהים בשדות התעופה?

העניין עם הסורקים בשדות התעופה הוא שהם מחפשים הברחות מאוד ספציפיות: נשק, חומרים לפצצות ונוזלים בכמות חריגה שעלולים להיות מטען נוזלי. הם לא מחפשים סמים. אין שום דרך שסורק יזהה ויסווג כל פריט בודד בתיק.

הדבר הכי מוזר בנסיעה עם קנאביס הוא שקל יותר להעביר אותו במטוס מאשר ברכב. אם נוסעים באוטו ורוצים קצת קנאביס בדרך, עדיף וייפ או מאכלים. משהו בלי ריח חזק שלא יסגיר אתכם. היום אפשר להשיג קנאביס כמעט בכל מקום, אז אפשר גם פשוט להתאפק קצת ולהשיג בהגעה ליעד.