ההשפעה הסביבתית של גידול קנאביס: חשמל, מים וגם קצת חדשות טובות
גידול

ההשפעה הסביבתית של גידול קנאביס: חשמל, מים וגם קצת חדשות טובות

אינדור שורף חשמל, אאוטדור שותה מים, וההמפ דווקא יכול לעזור לסביבה. מה ידוע ומה עוד לא.

מאת מערכת CosechaLibre4 דקות קריאה

גידול קנאביס משאיר טביעת רגל סביבתית אמיתית: גידול אינדור צורך הרבה חשמל ופולט הרבה פחמן, וגידול אאוטדור צורך הרבה מים ועלול לזהם אותם בדשנים ובחומרי הדברה. מהצד השני, ההמפ (קנבוס תעשייתי) יכול לקלוט פחמן ולשקם אדמות מזוהמות. הקנאביס גודל בכל העולם כבר מימי התרבויות העתיקות, ושימש אלפי שנים לרפואה ולהנאה. בהרבה מקומות הוא עדיין טאבו או אסור, אבל בארגנטינה הקונגרס כבר העביר חוק שמסדיר את תעשיית הקנאביס הרפואי וההמפ התעשייתי, והמדינה עושה את הצעדים הראשונים בייצור, בשיווק ובייצוא. ונשארת שאלה גדולה אחת: מה זה עושה לסביבה?

קודם כול: שתי דרכים לגדל את הצמח

גידול פנים (אינדור)

גידול בתוך מבנה (כולל חממות) נותן שליטה מלאה על כל מה שהצמח מקבל, כמו אור וטמפרטורה, אבל הוא מוגבל בגלל עלויות גבוהות יותר, צריכת אנרגיה גבוהה וההשלכות הסביבתיות שמגיעות איתה. ולהקטין את ההשפעה הסביבתית של החקלאות בכלל זה דבר קריטי אם רוצים קיימות אמיתית.

גידול חוץ (אאוטדור)

גידול באוויר הפתוח הוא השיטה המסורתית והמקורית לגדל קנאביס. העלויות נמוכות, אבל הוא תלוי במזג האוויר ובמשאבים הטבעיים. ניהול לא נכון של האדמה, של מקורות המים ושל ההדברה יכול ליצור בעיות סביבתיות קשות.

איזה זיהום כל שיטה יכולה ליצור

  • כל שיטה משפיעה על הסביבה בדרך אחרת. לפי מחקר שפורסם ב-Nature Sustainability, הפליטות שקשורות לגידול קילו אחד של קנאביס אינדור שוות בערך לשריפה של עד 2,000 ליטר דלק. כתבה ב-New Scientist הביאה הערכה שטביעת הרגל הפחמנית של ייצור המוני של קנאביס אינדור מגיעה ל-2.2 עד 5.1 טונות פחמן דו-חמצני לכל קילו תפרחות יבשות.
  • מהצד השני, גידול אאוטדור יכול לדרוש עד פי 140 פחות חשמל, לפי מחקר של קבוצת עבודה לשיטות עבודה סביבתיות מומלצות בקנאביס באורגון, ארה״ב. אבל גם שם העלו דאגה לגבי צריכת המים: לפי הנתונים, צמח קנאביס בוגר יכול לצרוך עד 22.7 ליטר מים ביום לאורך עונת גידול של 150 יום, כמעט פי שניים מגפן של ענבי יין.

ועדיין, אין עקרונות מסודרים לגידול קנאביס בר קיימא, כי ההשפעות הסביבתיות שלו עדיין לא ברורות עד הסוף. עם גל הלגליזציה חסר התקדים בכמה מדינות, יש צורך דחוף בבדיקה מקיפה של ההשפעה הסביבתית שלו.

איך ההמפ יכול דווקא לעזור לסביבה

אחרי כל הסיכונים, יש גם צד חיובי. חוקר מאוניברסיטת קיימברידג' אמר שגידול קנאביס יכול ללכוד פחמן מהאטמוספרה "ביעילות כפולה מזו של יערות", ובמקביל לספק חומרים ביולוגיים עם טביעת פחמן שלילית לאדריכלים ולמעצבים.

ההמפ התעשייתי, שלא מסטל כי יש בו מעט מאוד THC, יכול להשפיע לטובה גם על האדמה: הוא הוכיח שהוא מסוגל לגדול באדמות מזוהמות מאוד ולעזור לנקות אותן, במקומות שבהם גידולים חקלאיים אחרים פשוט לא מחזיקים.

וההמפ יכול גם לרכך את הנזק של החקלאות לסביבה ולתמוך בפיתוח בר קיימא בתעשיות אחרות: הוא יכול להחליף כמה חומרי גלם, כי מהסיבים שלו אפשר לייצר מוצרים מתכלים כמו בד, נייר ופלסטיק.

שלוש בעיות סביבתיות מרכזיות בגידול קנאביס

צריכת מים

קנאביס הוא גידול שדורש הרבה מים וחומרי הזנה, ובעונת גידול אחת הוא צריך פי שניים מים מתירס, סויה וחיטה. לפי ההערכות, צמח קנאביס צורך בממוצע 22.7 ליטר מים ביום בעונת הגדילה. הצריכה היומית משתנה ממקום למקום לפי הרבה גורמים, כמו גיאוגרפיה, סוג האדמה, האקלים וסוג הגידול, אבל מקובל שקנאביס הוא צמח שצורך הרבה מים. וסביר מאוד שהביקוש הגבוה למים בחקלאות, יחד עם גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים, יחריף את המחסור במים בשנים הקרובות.

הביקוש הגבוה הזה לוחץ על מקורות המים. הטיית מים היא פרקטיקה נפוצה: שואבים או מעבירים מים מאגן ניקוז אחד לאחר כדי להשקות. זה פותר את המחסור בשביל הגידול, אבל יוצר בעיות חדשות.

זיהום מים

גידול קנאביס, במיוחד גידול לא חוקי, יכול לפגוע באיכות המים. חומרי ההדברה (כולל קוטלי עשבים, קוטלי חרקים, קוטלי פטריות, קוטלי נמטודות וקוטלי מכרסמים) שמפוזרים בטיפולים שגרתיים נגד מזיקים ומחלות מגיעים למים בלי שום בקרה, ולכן מסכנים מאוד את החיים בנחלים ובמקורות המים. הדרך שבה דשנים וחומרי הדברה נעים ולאן הם מגיעים משתנה מאוד.

למשל, חנקן וחומרי הדברה יכולים להגיע לנגר העילי או לחלחל למי התהום בגלל גשם או השקיית יתר. אם ממשיכים להשתמש במים המזוהמים, הם מוסיפים מזהמים לאדמה, למים העיליים ולמי התהום. ככה הכימיקלים יכולים לאיים על בני אדם ועל גידולים לאורך כל שרשרת המזון

המערכת האקולוגית של המים

הטיית מים וזיהום מים פוגעים במערכת האקולוגית שתלויה בהם. הביקוש הגבוה למים בגידולי קנאביס באגני ניקוז פוגע משמעותית בחיות בר כמו דגים ודו-חיים, כי הרבה מהגידולים יושבים בתוך אגני ניקוז שבהם, במורד הזרם, חיות אוכלוסיות של מינים מימיים רגישים.

חשוב שכל המגדלים יהיו מודעים למקורות המים, כי שינוי בזרימה הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על המגוון הביולוגי במים. ותעשיית הקנאביס הופכת לאחת המנצלות הגדולות של הטיית מים.

אם הכתבה הזאת עניינה אתכם, אולי תאהבו גם...

[embed]https://www.cosechalibre.com/como-sacar-un-permiso-para-cultivar/[/embed]