אפשר לעשות ייחורים מאוטופלאוור? גנטיקה, זרעים וקלונים בקנאביס

טכנית אפשר לעשות ייחורים מאוטופלאוור, אבל זה כמעט אף פעם לא משתלם: הייחור ממשיך עם השעון הביולוגי הקבוע של צמח האם, ולכן הוא נכנס לפריחה כשהוא עוד קטנטן. הכול מתחיל בגנטיקה של הקנאביס, השילוב הספציפי של גנים שקובע לכל זן את הטעם, הריח, החוזק, זמן הפריחה וההשפעה. גידול אפשר להתחיל מזרעים, שנושאים ערבוב חדש של גנים משני הורים, או מייחורים, שהם העתק מדויק של צמח אם.

כמו בכל יצור חי, הגנטיקה של הקנאביס מגדירה את הזהות שלו, והיא תוצאה של תהליך זהיר של בחירה והכלאה בין זנים שונים.

מגדלים וברידרים (מטפחי זנים) הפכו את העבודה עם גנטיקה לאומנות של ממש: הם יוצרים זנים עם התכונות שהם רוצים, בין אם יבול גדול יותר, עמידות למחלות או פרופיל קנבינואידים וטרפנים שמתאים בדיוק לצרכים ולטעם של הצרכנים.

מהאינדיקות והסאטיבות הקלאסיות ועד ההיברידים המודרניים, הגנטיקה היא מה שעומד מאחורי הגיוון וההתפתחות של הקנאביס בכל העולם.

זרעים או ייחורים: מה ההבדל?

כשמחליטים להתחיל לגדל צמח קנאביס, יש שתי דרכים עיקריות להתחיל: זרעי קנאביס או ייחורים (קלונים). שתי הדרכים יכולות להביא אתכם לצמחים בוגרים ופורחים, אבל לכל אחת יש את הייחוד והיתרונות שלה.

זרעי קנאביס: ההתחלה של חיים חדשים

זרעי קנאביס הם, תרתי משמע, המקור של הכול. הם נוצרים בתוך הצמח הנקבי אחרי האבקה. הזרעים הקטנים האלה, בגודל של גרגר פלפל שחור, מכילים שילוב ייחודי של גנים משני ההורים, כלומר כל זרע יכול לתת צמח עם תכונות קצת שונות מהאחים שלו.

גידול מזרעים מאפשר למגדלים להתנסות במגוון רחב של גנטיקות ולגלות פרופילים חדשים של קנבינואידים, טרפנים ותכונות גידול אחרות.

ייחורי קנאביס: העתקים מדויקים לגידול אחיד

ייחורים, לעומת זאת, הם חתיכות שחותכים מצמח אם חי. בעצם, הם העתק גנטי מדויק של צמח האם, ולכן יהיו להם כל התכונות שלו, ממבנה הצמח ועד פרופיל הקנבינואידים.

מגדלים מעדיפים לעיתים קרובות ייחורים כשהם מחפשים אחידות ועקביות בגידול, כי כל ייחור יגדל בדיוק כמו צמח האם שלו, והקציר יוצא הומוגני.

זרעים או ייחורים: יתרונות וחסרונות

גם זרעים וגם ייחורים (הקישור מוביל לחנות שלנו בארגנטינה) הם דרכים טובות לגידול מוצלח, אבל הבחירה ביניהם תלויה במטרות ובנסיבות שלכם. זרעים, למשל, מביאים את ההתרגשות של השונות הגנטית ואת הסיכוי לגלות זן חדש שתתאהבו בו.

מצד שני, הם דורשים קצת יותר זמן וסבלנות, כי צריך להנביט אותם ולגדל אותם מהשלב העוברי.

ייחורים, לעומת זאת, נותנים יתרון של צפיות ומהירות, כי הם מתחילים את החיים כחלק מצמח שכבר בוגר. אבל גם לאופציה הזאת יש אתגרים: צריך גישה קבועה לצמחי אם בריאים, ויש סיכון להעביר מחלה או מזיקים מצמח האם לייחור.

לשתי השיטות יש מקום בעולם הגנטיקה של הקנאביס, והבחירה בין זרעים לייחורים תלויה בהעדפות, בניסיון ובמטרות הספציפיות של הגידול שלכם.

אפשר לעשות ייחורים מאוטופלאוור?

התשובה הקצרה: כן, אפשר לקחת ייחור מצמח אוטופלאוור, אבל זה עובד רע מאוד. הרבה מגדלים מנוסים ניסו לשבט אוטופלאוורים, והתוצאות היו ברובן מאכזבות.

בניגוד לצמחים פוטופריודיים, לאוטופלאוור יש מחזור חיים שקבוע מראש בגנטיקה, וזה מגביל מאוד את היכולת לשבט אותם ביעילות.

למה קשה לשבט אוטופלאוור

יש מגדלים שעושים טופינג לצמחי אוטופלאוור, כלומר חותכים את קצה הצמיחה העליון, כדי לעודד צמיחה רחבה יותר ולהגדיל יבול.

אבל ייחורים שנלקחים מצמחים כאלה נותנים בדרך כלל בונסאים קטנים שלא מספיקים לגדול לגודל משמעותי לפני שהם נכנסים לפריחה. הסיבה: מחזור החיים של האוטופלאוור ממשיך לרוץ, לא משנה אם הצמח שובט או לא.

מגבלות של גנטיקה ושל זמן

זני אוטופלאוור כמו Auto Blackberry Kush או Auto Blueberry משלימים את מחזור החיים שלהם בזמן קצר מאוד, לפעמים בתוך 9 שבועות בלבד. כלומר, לייחור שנלקח מאוטופלאוור שכבר גדל יש מעט מאוד זמן להתבסס, להוציא שורשים ולפרוח לפני שהמחזור נגמר.

בפועל, זה בדרך כלל נגמר ביבול מינימלי, ולכן שיבוט של אוטופלאוור הוא לא אופציה ריאלית לרוב המגדלים.

שיבוט באוטופלאוור לעומת פוטופריודיים

צמחים פוטופריודיים נכנסים לפריחה כשמחזור האור משתנה. האוטופלאוור, לעומתם, מתחילים לפרוח לבד אחרי בערך 4 שבועות של צמיחה, בלי קשר לפוטופריודה.

התכונה הגנטית הזאת היא בדיוק מה שמסבך את השיבוט. ייחור שנלקח בגיל 4 שבועות יקבל רק כמה שבועות לגדול ולפרוח, ובדרך כלל זה נגמר בקציר קטן מאוד.

בשורה התחתונה: איך כן כדאי להתחיל אוטופלאוור

לסיכום, טכנית אפשר לשבט צמחי אוטופלאוור, אבל התוצאות בדרך כלל לא שוות את המאמץ. רוב המגדלים שניסו את זה הגיעו למסקנה שזה לא משתלם, לא בזמן ולא במשאבים. הדרך הכי יעילה נשארת לגדל צמחים חדשים מזרעי אוטופלאוור, וככה לקבל צמח שמתפתח עד הסוף וקציר גדול יותר.