מה זה 420? ההיסטוריה האמיתית מאחורי המספר של הגראס
חדשות

מה זה 420? ההיסטוריה האמיתית מאחורי המספר של הגראס

לא קוד משטרתי, לא היום של היטלר ולא שיר של דילן: חמישה תיכוניסטים מקליפורניה, מפה לאוצר ירוק ולהקה אחת שהפיצה את המספר לכל העולם.

מאת מערכת CosechaLibre4 דקות קריאה

מה זה 420?

420 הוא קוד לגראס ולעישון, והוא נולד ב-1971 אצל חמישה תיכוניסטים מסן רפאל שבקליפורניה, שקבעו להיפגש ב-16:20 כדי לחפש צמח קנאביס נטוש. הרבה מעשנים משתמשים במספר בלי לדעת מאיפה הוא בא, ויש להם רק זיכרון מעורפל של סיפורים ששמעו פעם. יש שחושבים שזה מספר החומרים הפעילים בקנאביס, ויש שאומרים שזו שעת התה בהולנד. יש שמקשרים את זה ליום ההולדת של היטלר (20 באפריל 1889), ויש שמצביעים על הפזמון המפורסם "Everybody must get stoned" של בוב דילן מהלהיט "Rainy Day Women No. 12 & 35" (12 כפול 35 זה 420).

אבל בפועל, הכול מתחיל בחבורה של חמישה נערים מקליפורניה שנהגו לבלות ליד חומה מחוץ לבית הספר שלהם בסן רפאל, מקום מפגש שנתן להם את הכינוי "הוולדוס" (The Waldos).

למה 4:20 זו השעה לעשן?

בסתיו של 1971 שמעו הוולדוס שחייל במשמר החופים שתל צמח קנאביס ולא יכול היה לטפל בו יותר. עם מפת אוצר (יש שאומרים שבעל הצמח צייר אותה בעצמו) שאמורה הייתה להוביל לשלל הנטוש, החבורה נפגשה לפחות פעם בשבוע ליד הפסל של לואי פסטר מחוץ לתיכון כדי לצאת לחיפושים. שעת המפגש? 16:20, אחרי האימון (כולם היו ספורטאים). הוולדוס היו נדחסים לאוטו, מעשנים קצת ומסתובבים ביער של פוינט ריס הסמוך בחיפוש אחרי הצמח החינמי שאף אחד לא הצליח למצוא.

את הצמח הם אף פעם לא מצאו, אבל אולי נתקלו במשהו שהחזיק הרבה יותר זמן. ככה נולד המונח 420, שאיפשר לתיכוניסטים לדבר על גראס בלי שההורים או המורים יבינו.

תפרחת קנאביס בתקריב
תפרחת. צילום: CosechaLibre.com

אבל איך חבורה של ציידי אוצרות מתיכון בקליפורניה הצליחה להפיץ את המילה הסודית שלה לכל העולם? בשביל זה צריך לפנות ללהקה האמריקאית Grateful Dead.

לוולדוס הייתה גישה פתוחה והרבה קשרים ללהקה. האבא של מארק גרביץ' (Mark Gravich), אחד הוולדוס, ניהל את הנכסים של כמה מחברי הלהקה. האח הגדול של דייב רדיקס, וולדו אחר, היה חבר טוב של פיל לש, הבסיסט של הדד. מה שקרה הוא שהמונח עבר לסביבה של הלהקה, שהייתה לה השפעה עצומה, בעיקר בקליפורניה.

הפעם הראשונה שהוא התפרסם בגדול הייתה בפלאייר שחילקו מעריצים בהופעה של הדד, ובו נכתב: "ניפגש ב-4:20 ב-4/20 בשביל 420-ing במחוז מרין, בנקודת השקיעה של בולינס רידג' על הר טמלפאיס". מאז, מפה לאוזן, המונח התפשט קודם בקליפורניה, אחר כך בכל ארה״ב ובסוף בכל העולם.

תפרחות קנאביס בייבוש וקיור

היום החג הלא רשמי הזה נחגג בכל העולם. ב-2009 ניסו ההנהלות של אוניברסיטת קולורדו בבולדר ושל אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז (שתי אוניברסיטאות שמתגאות בכמה מהסטודנטים הכי מסטולים באמריקה) לבלום את הפופולריות הגוברת של החגיגות בקמפוס. הן עודדו את הסטודנטים (או התחננו בפניהם) לא להשתתף, בלי הצלחה.

הרבה סיפורים אחרים על המקור של 420 נכנסו לספרי ההיסטוריה של הקנאביס, אבל לוולדוס יש הוכחות שהם השתמשו במילה כבר בשנות ה-70. בכספת בבנק בסן פרנסיסקו שמורים הדגל המקורי שלהם עם 420 בצביעת טאי-דאי, קטע עיתון שבו אחד החברים מספר שרצה לומר רק "420" בנאום הסיום שלו בתיכון, ומכתבים עם חותמת דואר שהחבורה שלחה זה לזה, מלאים באזכורים של 420.

צמח קנאביס בפריחה בחדר גידול

ככה, בזכות הפופולריות של המונח, 20 באפריל (4/20) נחגג בהרבה מקומות בעולם כ"יום הקנאביס הבינלאומי". הוא אומץ כיום של מודעות ומאבק למען לגליזציה או דה-קרימינליזציה של קנאביס. אין סיפור מקור אחד מוסכם ליום הזה, ומעריכים שהפופולריות שלו גדלה עם השנים בזכות אגדות אורבניות ואירועי תרבות שונים.

עם הזמן "420" התפשט והפך לקוד שכולם מכירים לגראס ולעישון בכלל. בתרבות הקנאביס הוא התחיל לשמש כסימן היכר ותחושת שייכות בין חובבי הצמח.

בשנות ה-90 התחיל המגזין High Times, אחד מכלי התקשורת המוכרים בעולם הקנאביס, לקדם את 20 באפריל כיום מיוחד לחגיגת הצמח, וזה עזר להפוך את "יום הקנאביס הבינלאומי" לפופולרי עוד יותר.

מאז מתקיימות בתאריך הזה בכל העולם הפגנות, צעדות ואירועי קנאביס, במטרה לקדם לגליזציה, דה-קרימינליזציה או הסדרה של השימוש בקנאביס.

ועם הצמיחה של האינטרנט והרשתות החברתיות, נושאים של קנאביס, כולל "יום הקנאביס הבינלאומי" והמונח "420", צברו פופולריות והפכו לטרנד עולמי ברשתות. ביום הזה משותפים מאות ממים, הודעות ותכנים על גראס, והתפוצה הזאת פותחת דיונים ושיחות על לגליזציה, שימוש והסדרה של קנאביס במדינות שונות.

עוד כתבות שיעניינו אתכם...