פלבונואידים בקנאביס: מה הם ומה הם עושים

פלבונואידים

כשמדברים על קנאביס, רוב הצרכנים מתמקדים בקנבינואידים (כמו THC ו-CBD) ובטרפנים. אבל פלבונואידים הם עוד קבוצת תרכובות חשובה בצמח. הפלבונואידים בקנאביס משפיעים על הריח, הטעם והצבע, ונחקרים גם בגלל התכונות הטיפוליות שלהם. מחקרי מעבדה מצביעים על כך שפלבונואידים מסוימים חזקים בערך פי 30 מאספירין בהפחתת דלקת.

החשיבות של הפלבונואידים קשורה בין השאר ל"אפקט הפמליה" (entourage effect), שנוצר מהפעולה המשותפת של הקנבינואידים, הטרפנים, הפלבונואידים ותרכובות אחרות שנמצאות באופן טבעי בצמח. "אפקט הפמליה" אומר שהצרכנים עשויים לקבל תועלת טיפולית גדולה יותר כשהם צורכים את התרכובות של הצמח כולו ביחד, במקום כל אחת לבד, אף שגם לפלבונואידים לבדם יכולה להיות תועלת.

אז מה זה בעצם פלבונואידים, ולמה הם חשובים?

פלבונואידים הם קבוצה מגוונת של חומרים כימיים צמחיים, עם יותר מ-6,000 סוגים. מוצאים אותם ברוב הירקות והפירות, בקנאביס ובמיני צמחים אחרים. הפלבונואידים הם מהתרכובות שאחראיות לצבעים החיים של פירות, ירקות ופרחים. בצמחים, הם מושכים חרקים מאביקים (דבורים ופרפרים), עוזרים להתמודד עם עקה סביבתית ומווסתים את גדילת התאים.

ומה הם עושים כשבני אדם צורכים אותם? פלבונואידים עשירים בנוגדי חמצון, ויש להם תכונות נוגדות דלקת, ולפי מחקרים גם פוטנציאל נגד סרטן. חוקרים מצאו שצריכת פלבונואידים קשורה לאריכות ימים, לשיפור בתפקוד כלי הדם אצל אנשים עם סוכרת ולסיכון נמוך יותר לסרטן.

הפלבונואידים שייכים למשפחת הפוליפנולים, חומרים כימיים צמחיים שבהם משתמשים ברפואה הסינית ובאיורוודה כבר מאות שנים. אנשים פונים לא פעם לפוליפנולים כדי להגן על העור, לתמוך בתפקוד המוח ולווסת את הסוכר בדם ואת לחץ הדם.

כמה מזונות עשירים בפלבונואידים: תותים, קייל, תה, ענבים, בצל, שוקולד ואפילו יין אדום. חשוב לדעת שהדרך שבה מבשלים או מאחסנים את האוכל יכולה להשפיע על כמות הפלבונואידים שנשארת בו. פרי או ירק שמאבד את הצבע החי שלו מאבד גם פלבונואידים.

נראה שהרשימה של התרכובות המעניינות בקנאביס לא נגמרת. הפלבונואידים בקנאביס נחקרו מעט מאוד בהשוואה לתרכובות האחרות בצמח, אבל המחקר ממשיך להראות שלכל חלק בצמח יש תפקיד. לפי הערכות, עד 10% מהתרכובות בצמח הקנאביס הן פלבונואידים.

כמו בפרחים אחרים, הפלבונואידים בקנאביס משפיעים על הצבע של הצמח. ויחד עם הטרפנים, הפלבונואידים עוזרים גם לתת לקנאביס את הריח והטעם שלו.

הפלבונואידים שקיימים רק בקנאביס נקראים קנפלבינים. חוקרים זיהו בצמח הקנאביס יותר מ-20 פלבונואידים. כמו רוב התרכובות בקנאביס, הפלבונואידים לא מסטלים, אבל הם פעילים פרמקולוגית ובעלי פוטנציאל טיפולי.

כמו הפלבונואידים שבאוכל, הקנפלבינים פועלים כנוגדי דלקת, נוגדי חמצון ונוגדי חיידקים. מחקרים בודקים אם הפלבונואידים של הקנאביס יכולים להוריד את הסיכון למחלות ניווניות של המוח, למחלות לב ואפילו לסרטן. במיוחד בשילוב עם תרכובות אחרות של הקנאביס, הקנפלבינים עשויים לעזור בטיפול בכאב, כמו מיגרנות וכאבי ראש.

בהתאם ל"אפקט הפמליה", הפלבונואידים עשויים לחזק את התועלת והתכונות הטיפוליות של תרכובות אחרות, כמו הקנבינואידים. ובגלל שבכל זן יש יחס אחר בין התרכובות, או שחסרות בו תרכובות מסוימות, גם התועלת הרפואית וגם ההשפעה הפסיכואקטיבית משתנות מזן לזן.

הפלבונואידים שקיימים רק בקנאביס הם Cannflavin A, B ו-C. מעבר להם, לקנאביס יש את אותם פלבונואידים כמו לצמחים אחרים. יש אלפי פלבונואידים; אלה כמה מהנפוצים ביותר בטבע.

קוורצטין: הפלבונואיד הנפוץ ביותר. נמצא בשפע בקנאביס, בתפוחים, בשוקולד, ביין אדום, בתה ירוק ועוד, ויש לו תכונות נוגדות פטריות ונוגדות חמצון. חוקרים מעריכים שהוא עשוי להוריד את רמת הכולסטרול.

קטכין: נמצא בקקאו, בתה ובפירות מסוג התפוח, ונראה שהוא נוגד חמצון חזק. הוא נחקר בגלל התועלת שלו לבריאות הלב ובגלל פעילות אנטי-ויראלית.

טקסיפולין: נמצא בחומץ. מחקרים מראים פעילות מבטיחה של טקסיפולין נגד דלקת, זיהומים חיידקיים, עקה, מחלות לב ומחלות כבד.

הספרטין: נמצא בלימונים ובתפוזים, ויש לו תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת.

רוטין: נמצא בתה ירוק, בפלפל אדום, בתפוחים ועוד. הרוטין מוריד סמנים של עקה ודלקת, וכך משפר את התפקוד המטבולי.

איזוויטקסין: מוכר למומחים בזכות פעילות נגד גידולים ונוגדת חמצון שנמצאה במחקרים.

אפיגנין: נמצא בשפע בסלרי, בבזיליקום, בכוסברה ועוד, ועשוי לעזור בהתמודדות עם חרדה ודיכאון.

אנתוציאנין: נמצא בענבים ובכמה פירות טרופיים, ויש לו תכונות נוגדות חמצון חזקות.

Cannflavin A ו-B: נמצאים רק בקנאביס, ופועלים כחומרים נוגדי דלקת.

אולי יעניין אתכם גם...