LST בקנאביס: איך מכופפים ענפים ומקבלים יותר תפרחות

LST (Low Stress Training, אימון בלחץ נמוך) היא טכניקה שבה מכופפים וקושרים את הענפים של צמח הקנאביס, בלי לחתוך כלום, כדי שהגדילה תתפזר לענפי הצד. במקום ראש מרכזי אחד מקבלים כמה ראשים באותו גובה, שכולם מקבלים אור, ובסוף גם יותר תפרחות.

זו שיטה עדינה לצמח, כי אין בה גיזום. ועדיין אפשר לשלב אותה עם שיטות גיזום כמו FIM כדי להוציא ממנה עוד יותר.

למה בכלל עושים LST?

יש שתי מטרות לאימון LST:

• קודם כל, קנאביס נוטה מטבעו לגדול בצורה של "עץ אשוח", תופעה שנקראת דומיננטיות אפיקלית: גבעול מרכזי אחד גדול שמפתח קולה ארוכה ושמנה, וכל השאר מתחתיו. ב-LST שוברים את הדומיננטיות הזאת ומשטחים את החופה (הקנופי) כך שכל הענפים יגדלו לאותו גובה.
• שנית, רוצים לחשוף את הענפים המשניים להרבה יותר אור. בשביל זה מכופפים כלפי מטה את הענפים הגבוהים וקושרים אותם לעציץ, וככה האור נכנס לכל הצמח ולא רק לראש המרכזי. המטרה היא שכל הענפים העליונים, הגבעול המרכזי והענפים הראשיים והמשניים, יגיעו לאותו גובה.

מה צריך כדי לעשות LST

כדי לעשות LST כמו שצריך, זה הציוד שתצטרכו:

• חוט קשירה לצמחים מצופה גומי או אטבים רכים לצמחים
• מקלות עץ או במבוק דקים
• מקדחה ידנית קטנה
• סלוטייפ

LST לא דורש הרבה ציוד, אבל לא כדאי להשתמש בחבל רגיל כדי לקשור את הצמחים. חבל או חוט ברזל רגיל הם בדרך כלל דקים או קשים מדי, יכולים לחתוך את הגבעולים ולעשות יותר נזק מתועלת.

חשוב לעשות את זה בעדינות, אחרת יש סיכוי לשבור ענפים. אפשר לקשור עם חוט גינון, ויש גם עוגנים מיוחדים לשיטות האלה שמוצאים בכל גרואו שופ. נועצים אותם במצע הגידול, ויש להם וו בחלק העליון שדרכו מעבירים את הענף ומטים אותו לאן שרוצים.

את הענף מכופפים כמה שיותר קרוב לקצה, כדי לפתוח את הצמח טוב ולא להסתכן בשבירה של החלקים הקשיחים. אם מתכננים LST מראש, הכי טוב לשתול את הזרע קרוב לדופן של העציץ ולא באמצע, ולכופף את הצמח לצד השני ברגע שיש לו 3 עד 4 נודים (המפרקים שמהם יוצאים העלים).

היתרונות של LST

יש לשיטה הזאת לא מעט יתרונות. היא מאפשרת לקבל תפרחות צפופות יותר גם מהענפים התחתונים. היא גם חוסכת גובה, מה שהופך את הגידול ליעיל יותר ועוזר לשלוט בגודל הצמח.  בעיקר באינדור, זה יעלה לכם את היבול.

LST באינדור, וגם באאוטדור?

יש כאלה שחושבים ש-LST זה רק לאינדור ולמגדלים בתוך הבית, אבל זה לא נכון. אימון בלחץ נמוך הוא לא המצאה חדשה, ובכלל התחיל כשיטה לגידול בחוץ.

מגדלים שגרים באזור קריר יכולים להשתמש ב-LST בחוץ כדי להעלות את היבול בעונת הקיץ, גם אם הם לא במקום עם שמש בשפע.

חוץ מזה, LST הוא גם כלי טוב כדי לשמור על צמחי אאוטדור כמה שיותר דיסקרטיים. אז הרווח כפול: לא רק יבול טוב יותר, אלא גם צמח שמושך הרבה פחות תשומת לב מאשר שיח קנאביס ענק באמצע החצר.

מתי מתחילים LST?

התשובה הכי ברורה: כמה שיותר מוקדם. הרבה מגדלים מתחילים לעבוד על הצמח כשיש לו בין 3 ל-6 נודים, או כמה זוגות עלים. בשלב הראשון של הגדילה הגבעול גמיש ונכנע לעיצוב, כמעט בלי סיכון שיישבר. וגם כשהצמח כבר התמקם יפה בשלב הווגטטיבי, הוא עדיין מוכן לכיפופים.

לא כדאי להקדים מדי, לפני שלצמח יש כמה נודים טובים, אבל גם לא לחכות יותר מדי. יש רק זמן אחד שבו LST עלול להיות בעייתי: כשהצמח כבר נכנס לפריחה. בשלב הזה הגבעולים יכולים להיות קשיחים מדי לכיפוף, ויש סיכון לשבור ענף שמחזיק את התפרחות היקרות שלכם. חוץ מזה, אפשר להתחיל LST כמעט בכל רגע בשלב הווגטטיבי. כמה שיותר מוקדם, יותר טוב.

וריאציה נוספת: LST עם משקולות

דרך מעניינת נוספת לעשות LST ולשפר את איכות התפרחות היא לתלות משקולות קטנות על קצות הענפים כדי לכופף אותם בזווית ובכיוון שאתם רוצים.

ככה אפשר לעצב את הצמח בהדרגה, לפתוח אותו כך שהרבה ענפים יוכלו לנצל את אור השמש ולחזק אותם כדי שיחזיקו את משקל התפרחות כשמגיעה הפריחה. השיטה הזאת עובדת טוב באינדור, אבל היא מצוינת במיוחד בחוץ, כי הענפים יכולים לזוז ברוח בלי בעיה, ובאותו זמן היא מחזקת את המבנה שלהם.

טיפ של מקצוענים כדי להלחיץ את הצמח כמה שפחות ולקבל את כל היתרונות של LST: לעשות את הכיפופים בשעת בין ערביים, או באינדור בדיוק כשהמנורות נכבות, כדי שהצמח יתאושש במשך הלילה. בדרך כלל תראו שלמחרת קצות הענפים שכופפתם כבר מסתכלים שוב למעלה, מחפשים את מקור האור.