איך יודעים אם הזרעים שלכם שווים משהו

לפני שאתם מבזבזים שבוע בהמתנה לזרע שינבוט, יש חמש בדיקות מהירות שאומרות לכם אם שווה להכניס אותו למים או שעדיף לזרוק ולפתוח אחר. שלוש מהן ויזואליות, אחת מישושית ואחת של ציפה. כל אחד מסוגל לעשות את כולן בחמש דקות.

1. צבע

זרע טוב הוא חום כהה עד חום עם פסים כהים יותר (דגם "טיגריס"). יש זנים שמגיעים כמעט שחורים או בגוונים ירוקים כהים, וגם זה נורמלי. מה שלא נורמלי:

• ירוק בהיר או לבן: לא בשל, נקטף לפני הזמן, לא ינבוט.
• אפור חיוור או צהבהב: ישן או מאוחסן גרוע, הסיכויים נמוכים מאוד.
• כתמים כהים לא סדירים (לא פסים, אלא כתם): ייתכן שיש עליו פטרייה.

2. קשיות

לחצו עליו בעדינות בין שתי אצבעות. הוא צריך לעמוד בלחץ בלי לקרוס. אם הוא נמעך, הוא ריק או יבש מבפנים: לא ינבוט. זרע בר-קיימא מרגיש מוצק, כמעט מינרלי.

3. צורה וגודל

זרעים בני-קיימא הם אליפטיים, סימטריים, עם "בטן" מלאה. אם הזרע מעוות, קטן מדי או גדול מדי ביחס לזן שלו, סביר שיש לו בעיית התפתחות כלשהי. זה לא כלל מוחלט, אבל בשילוב עם שאר הבדיקות זה עובד.

4. תאריך

זרע שנשמר נכון (צנצנת אטומה, חושך, מקרר ב-5-10°C, לחות נמוכה) יכול להישאר בר-קיימא 3-5 שנים. זרע שנשמר גרוע (מגירה בטמפרטורת החדר, חשוף לאור או לחום) יורד ל-6-12 חודשים. אם אתם לא יודעים את התאריך, תסתכלו על הצבע ועל הקשיות: זרע ישן גם נראה וגם מרגיש ישן.

5. מבחן המים

אם ארבע הבדיקות הקודמות יצאו תקינות, עשו את הבדיקה האחרונה: כוס עם מים פושרים (25°C, לא חמים). זרקו את הזרע פנימה. תוך שעה-שעתיים:

• שוקע ונשאר בתחתית: בר-קיימא, אפשר להנביט.
• צף, אבל אחרי דחיפה קלה עם האצבע שוקע ונשאר למטה: בר-קיימא.
• צף וממשיך לצוף תמיד, גם אחרי ארבע שעות: ריק או מת. לזרוק.

לזרע שעבר את חמש הבדיקות יש סיכוי של 80-95% לנבוט כמו שצריך. אם בכל זאת נכשלתם, כמעט אף פעם זה לא הזרע: בדרך כלל זו לחות עודפת במצע, טמפרטורה לא מווסתת או מצע דחוס מדי.

אם אתם קונים זרעים, קנו ממי שיכול לתת לכם תאריך קציר ואחוז נביטה שנבדק בפועל. בבנק של המועדון כל הזרעים מגיעים עם הנתונים האלה על התווית.