באנג בן 2,500 שנה: כך עישנו קנאביס בלוויות במערב סין

חלק מהעדויות הישירות הכי עתיקות לכך שאנשים עישנו קנאביס מגיעות מבית קברות בן 2,500 שנה במערב סין, שם האבלים שרפו קנאביס בכלי עץ במהלך הלוויות. ההיסטוריונים כבר ידעו שבעת העתיקה השתמשו בקנאביס: זה אחד הצמחים המתורבתים הכי עתיקים במזרח אסיה, ואזכורים שלו מופיעים בטקסטים כתובים עוד מ-1000 לפני הספירה. ועכשיו קבוצת חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים הוסיפה משהו משמעותי לתיעוד ההיסטורי: באנג בן 2,500 שנה.     [caption id="attachment_2682" align="aligncenter" width="1140"] קרדיט: Milenio [/caption]  

הארכיאולוגים שגילו את מתקן העישון העתיק קוראים לו, בשפה מדעית יותר, "מחתה מעץ", אבל בשפה של כולנו זה באנג קבוצתי ענק, ששימש לחמם את בקתת הטקס בלוויות. (הערה לקוראים המנוסים: כן, אנחנו יודעים שבאנג הוא טכנית מקטרת מים, ופה אין מים בכלל. אנחנו משתמשים במילה 'באנג' כי זו הדרך הכי ברורה ופשוטה להגיד שהמתקן שימש לעישון קנאביס.) 

   

המחקר, בהובלת הארכיאולוג מנג רן, בדק בניתוח כימי שאריות שרופות מבית הקברות ג'ירזנקל, באזור הפמיר המזרחי בסין. הממצאים מראים שצמחי קנאביס נשרפו בכלי עץ במהלך הקבורה. 

לפי החוקרים, זה מראה שבמערב סין עישנו קנאביס כחלק מטקסים פולחניים או דתיים לפני 2,500 שנה לפחות, ושצמחי הקנאביס האלה ייצרו רמות גבוהות של תרכובות פסיכואקטיביות.

    [caption id="attachment_2735" align="aligncenter" width="1170"] איורים של קנאביס בסין לפני 2,500 שנה[/caption]   באתר נמצאו עשרה כלי עץ כאלה. בכל אחד נחצב בעץ חור עגול ועמוק. כלי העץ היו חרוכים קלות, ובחלק מהאבנים נמצאו שאריות שרופות של קנבינול. הכלים נחשפו לא מזמן בשמונה קברים בבית הקברות ג'ירזנקל, בית קברות עתיק שמתוארך לבערך 500 לפני הספירה. הבדיקות מצאו את התרכובת CBN בכל השאריות השרופות, בתוך הכלים ועל חלק מהאבנים. CBN הוא תוצר החמצון של THC, כלומר מה שנשאר מה-THC אחרי שהוא נשרף.         הגילוי מספק כמה מההוכחות הראשונות לטענות המפורסמות של ההיסטוריון היווני הקדום הרודוטוס. בספר הקלאסי שלו, היסטוריות, הוא תיאר את תושבי ערבות הים הכספי מעשנים קנאביס באלף הראשון לפני הספירה.         כמו שמנג רן ושותפיו כתבו במאמר (בתרגום חופשי): [הרודוטוס] תיאר איך אנשים ישבו באוהל קטן וצמחים נשרפו בכלי עם אבנים לוהטות. בנוסף, העמים הסקיתיים השתמשו בעשן הקנאביס כטקס היטהרות (בדומה לרחצה) אחרי קבורה. לעומת זאת, צורת העישון שנחשפה גם בפמיר, במחקר הנוכחי, וגם בהרי אלטאי, נעשתה כנראה במהלך הקבורה עצמה, ואולי מייצגת טקס מסוג אחר, אולי כזה שנועד לתקשר עם האל או עם המת. או אולי הם פשוט הרגיעו את הכאב וחגגו את החיים של מי שאיבדו, עם קצת ירוק על האבנים הלוהטות.