ייבוש וקיור קנאביס: כמה זמן, באיזו לחות ואיך יודעים שזה מוכן

ייבוש וקיור של קנאביס הם שני שלבים נפרדים: בייבוש מוציאים מהתפרחות הטריות את עודף המים, ובקיור סוגרים אותן בצנצנות כדי שהטעם והריח יתפתחו. ייבוש טוב לוקח בערך 7 עד 12 ימים בחדר חשוך, ואחריו לפחות שבועיים-שלושה של קיור. מה שחשוב להבין: קנאביס שנקצר עכשיו מלא בלחות, ואת הלחות הזאת צריך להוציא לפני שאפשר באמת ליהנות מהתפרחות.

כדי שהבאדים שלכם יגיעו לגרסה הכי טובה של עצמם, הם צריכים להתייבש בחדר חשוך בערך שבוע. וככל שנותנים להם יותר זמן, יותר טוב.

ללמוד לייבש ולעשות קיור כמו שצריך זה לא עניין של מה בכך: זה מה שמשפר בסוף את האיכות ומאריך את חיי המדף של התפרחות. יחד עם זה, יש כמה גורמים שמשפיעים על כמה זמן ייקח לתפרחות להתייבש:

- הגודל של התפרחות

- איך גזמתם את הצמחים

- הטמפרטורה, הלחות וזרימת האוויר בחדר הייבוש

אבל רגע, ידעתם שתפרחות יבשות זה עוד לא אומר תפרחות שעברו קיור?

מה ההבדל בין ייבוש לקיור של קנאביס?

• ייבוש, כמו שהשם אומר, זה להוציא מהתפרחות הטריות את עודף הלחות כדי שאפשר יהיה לעשן או לאדות אותן כמו שצריך.

• קיור, לעומת זאת, זה לאחסן את התפרחות בכלים סגורים לתקופה מסוימת. זה מה שמפתח את הטעם והארומה שלהן.

ייבוש איטי עוזר מאוד לצמח לשמור על פרופיל טרפנים רחב ומלא יותר. ייבוש ארוך גם מוריד את החספוס שמרגישים בגרון כשמעשנים. בקיצור, אם אתם רוצים באד חזק וטעים, תתאזרו בסבלנות.

כדי לקבל תפרחת טובה בסוף התהליך, תחשבו על זמן ייבוש של בערך 7 עד 12 ימים. ככל שהקנאביס הלח מאבד מים ומתייבש, הוא מתכווץ לאט לאט ומאבד ממשקלו.

איך מייבשים קנאביס: שלב אחרי שלב

ייבוש ראשוני:

מתחילים בחיתוך הענפים לקטעים של 30-40 ס״מ ומורידים מהם את העלים שלא צריך. אפשר לייבש באוויר ולתלות את הענפים על חוט או חבל. אפשר לחתוך ולתלות צמח שלם, או רק את הענפים עם התפרחות, ואפשר אפילו לעשות טרימינג לפני הייבוש.

לחות וטמפרטורה:

זה החלק הקריטי. בחדר צריכה להיות טמפרטורה של 15 עד 20 מעלות ולחות של 45-55%. חוץ מזה, כדאי לשים מאוורר שיזיז את האוויר בעדינות, כדי שהאוויר לא יעמוד ויתקלקל. הכי טוב אם יש לכם מסיר לחות או פתרון אחר שעושה את העבודה.

אריזה:

אחרי שעשיתם טרימינג לתפרחות והפרדתם אותן מהענפים, מכניסים אותן לכלי אטום. ממלאים בלי ללחוץ ובלי לדחוס.

סגירה:

בסוף סוגרים את הכלים ומניחים אותם במקום קריר וחשוך. בשבוע הראשון פותחים אותם פעמיים ביום ונותנים לתפרחות לנשום.

אחרי שבועיים-שלושה תראו שהקנאביס כבר עבר מספיק קיור כדי לתת איכות גבוהה. בין השבוע הרביעי לשמיני מגיעים לקיור הכי טוב.

איך מונעים עובש בזמן הייבוש 

הדרך הכי פשוטה למנוע עובש בזמן הייבוש היא לוודא שהאוויר זורם בחופשיות מסביב לענפים מכל הכיוונים. לתוצאות הכי טובות, תולים את הענפים הפוכים על חבל או על קולב. חשוב גם שהתפרחות יהיו פרושות כמו שצריך ושלא ייגעו אחת בשנייה או בשום משטח אחר.

אם אתם גרים במקום מאוד יבש, אפשר להשאיר יותר עלים בזמן הייבוש. זה יאט קצת את התהליך. ובאותו היגיון, אם אתם באזור לח, עדיף להשאיר את התפרחת כמעט נקייה מעלים כדי לזרז את הייבוש (ולא לתת לעובש ולחיידקים הזדמנות).

מה שחייבים לחתוך בכל מקרה זה את עלי המניפה הגדולים. אם עשיתם גיזום כמו "לוליפופ" או דפוליאציה, כנראה שיחכה לכם פחות עבודה בקציר.

לגבי הגבעול, קחו בחשבון שענפים גדולים מתייבשים לאט יותר מענפים קטנים או מתפרחות בודדות. ככל שהגבעול ארוך יותר, הייבוש איטי יותר.

התנאים הכי טובים והכי גרועים לייבוש תפרחות

לא מייבשים תפרחות עם חום כדי לקצר את התהליך, לא משנה כמה אתם חסרי סבלנות. זה כולל מיקרוגל, תנור, פן וכל רעיון גאוני אחר שעולה לכם לראש. הקנאביס ייצא עם טעם נוראי וריח רע, ועלול גם לתת לכם כאב ראש, פרנויה או את שניהם.

מסיר לחות או מזגן זה בסדר גמור, אבל עדיף לא לייבש את התפרחות עם מאוורר אלא אם אין ברירה, ואז בזהירות רבה. אם כבר משתמשים במאוורר, עדיף שהאוויר יסתובב סביב התפרחות ולא יכוון ישר אליהן. הטמפרטורה האופטימלית לייבוש קנאביס היא בערך 21 מעלות עם 50% לחות.

איך יודעים שהתפרחות יבשות מספיק

דרך פשוטה ודי אמינה לבדוק אם התפרחות יבשות היא לקחת ענף קטן ולנסות לכופף אותו. אם הענף נשבר, התפרחות מוכנות לעבור לשלב הקיור.

בדרך כלל קנאביס צריך קיור של כמה שבועות, אבל יש מגדלים שמעדיפים תהליך ארוך יותר. זה תלוי לגמרי בכם ובמה שאתם מתכננים לעשות עם היבול. אפשר לקבל תפרחות סבירות גם בלי קיור, אבל רוב המגדלים מסכימים: אם רוצים באדים ברמה הכי גבוהה, קיור זה חובה.

איך עושים קיור לתפרחות?

תפרחת שעברה טרימינג רטוב (לפני הייבוש) מוכנה לקיור ברגע שהיא מתייבשת. לעומת זאת, אם בחרתם בטרימינג יבש, צריך לעשות אותו לפני שעוברים לקיור.

אחרי שהתפרחות יבשות ומטורמות, מכניסים אותן לצנצנות גדולות עם פה רחב (צנצנות ריבה עובדות מצוין). ממלאים עד שלושה רבעים, כדי שיישאר מקום לאוויר ויקטן הסיכון שעובש יהרוס לכם את היבול. כשהצנצנות מלאות, שמים אותן במקום יבש וחשוך (ארון מטבח, למשל) ובודקים את התפרחות לפחות פעם ביום במשך שבועיים.

בכל בדיקה כזאת משאירים את הצנצנות פתוחות לכמה דקות כדי שיהיה חילוף אוויר, ובודקים כל תפרחת בנפרד שאין עליה עובש. אם מוצאים תפרחת נגועה, מוציאים אותה מהצנצנת מיד כדי שהפטרייה לא תתפשט.

התהליך הזה מוציא את עודף הלחות מהצנצנות ומכניס אוויר טרי לתפרחות. אחרי שבועיים כבר אפשר להתחיל ליהנות מהיבול, אבל ככל שתחכו יותר, יותר טוב.

הכתבות האחרונות שלנו