מחסור ועודף בקנאביס: מה העלים אומרים על חנקן, זרחן ואשלגן

כשצמח קנאביס מקבל מעט מדי או יותר מדי מחומרי ההזנה הגדולים, חנקן, זרחן ואשלגן (NPK), זה מופיע קודם כל בעלים: הצהבה, כתמים, קצוות שרופים או צבע ירוק כהה מדי. מחסור ועודף נראים לפעמים דומה, ולכן צריך לבדוק איפה זה מתחיל (בעלים הישנים למטה או בחדשים למעלה) ומה עשיתם עם הדשן לאחרונה. כמו אצל בני אדם, הצמח צריך תזונה מאוזנת לאורך כל הגידול.

כדי לדעת אם חסר משהו לצמח או שיש לו יותר מדי, מסתכלים על העלים. כתמים, עלים יבשים ועלים צהובים יכולים להעיד, למשל, על מחסור באשלגן בפריחה או על עודף חנקן.

טבלת חוסרים ועודפים היא כלי שימושי להבין מה הצמח צריך. אם מגזימים עם הדשנים, אפשר לפגוע בשורשים ולעצור את הגדילה. אז נותנים חומרי הזנה בכמויות הנכונות, ומקשיבים לסימנים שהצמח שולח.

חנקן

חנקן הוא חומר הזנה עיקרי ונייד (הצמח יכול להעביר אותו מעלים ישנים לחדשים), ויש לו תפקיד חשוב בפוטוסינתזה וביצירת חלבונים חיוניים לצמח.

במחסור תראו:

- עלים תחתונים שמצהיבים ומאבדים את הברק, 

- הצהבה שמטפסת כלפי מעלה, 

- עלים שמתחילים לנשור, 

- צמחים נמוכים יותר עם עלים קטנים יותר, 

- פריחה מוקדמת עם יבול נמוך. 

הפתרון: רוב הדשנים האורגניים מכילים מספיק חנקן כדי לתקן את המחסור, כמו קמח דגים, זבל, אספסת או קמח נוצות. חשוב גם לכוון את ה-pH, לרסס את העלים בתה קומפוסט לתיקון מהיר, ולהעשיר את הקומפוסט בחנקן עם שאריות אוכל, עלים טריים מהגיזום ודשא קצוץ.

בעודף, הסימנים הם: 

- העלים התחתונים נהיים ירוקים כהים, וזה מתקדם כלפי מעלה, 

- העלווה והגבעולים נחלשים, 

- מערכת הובלת המים והנוזלים נחלשת 

- לקציר יש טעם ירוק

כדי למנוע את זה, שומרים על pH אופטימלי (6.0-6.5), משתמשים בתערובת אדמה עשירה, ומדשנים במידה כדי שהמצע יישאר מאוזן גם בהמשך.

זרחן

זרחן הוא חומר הזנה עיקרי בצמח הקנאביס, וכיוון שהוא נייד, הצמח יכול להפנות אותו לאזורים שהכי צריכים אותו. יש לו תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה ובבניית חלבונים, והוא רכיב בסיסי ב-DNA. 

במחסור בזרחן הסימנים הם: 

- עלים בצבע ירוק-כחלחל, 

- פטוטרות (המקום שבו העלה מתחבר לגבעול) שהופכות לסגולות, 

- גדילה לגובה ולצדדים שמאטה, 

- כתמים מתים בצבע נחושת כהה או סגול עד שחור בעלים התחתונים, 

- עלים פגועים שמקבלים גוון סגול, מתכתי, ברונזה וכהה, וממשיכים להסתלסל, להתעוות, לנבול ולנשור

- צמח חלש ופגיע למחלות ולמזיקים

מה עושים: מכוונים את ה-pH לקצה העליון של הטווח האידיאלי, כי ככה הצמח קולט זרחן בקלות רבה יותר, מוסיפים לאדמה קומפוסט תולעים וקמח דגים, ומשתמשים בדשן אורגני עשיר בפוספט. משקים רק כשהשלושה סנטימטרים העליונים של האדמה יבשים, כדי שהמצע לא יתהדק, ומעבירים את הצמחים למקום חם יותר או מכסים ביריעה שתשמור על החום. 

בעודף תראו:

הצמח יראה סימני מחסור במיקרו-נוטריינטים אבץ וברזל מצד אחד, ומחסור בסידן ובמגנזיום מצד שני. 

מחסור באבץ ובברזל נראה ככה: 

- בעלים החדשים מופיעה כלורוזיס בין העורקים (הצהבה בין העורקים)

- העלים גדלים דקים

- הקצוות והשוליים של העלים נשרפים

- מרווחים קצרים יותר בין הצמתים, ולכן יבול נמוך יותר.

ומחסור בסידן ובמגנזיום: 

- העלים התחתונים מסתלסלים

- מופיעים כתמים

- קצות השורשים משחירים

- לתפרחות היבשות יש טעם כימי.

כדי למנוע את כל הבעיות האלה, הנה מה שכדאי לעשות: 

- להשתמש באדמה עשירה בחומר אורגני.

- לשפר את הקליטה עם אדמה מאווררת היטב.

- להוסיף לאדמה פטריות מיקוריזה כדי לשפר את קליטת הזרחן. 

- להוסיף עוד זבל לקומפוסט.

אשלגן

אשלגן הוא השלישי והאחרון מחומרי ההזנה העיקריים. הוא עוזר לווסת את קליטת ה-CO₂ ויש לו תפקיד חשוב בפוטוסינתזה. הוא גם משתתף בייצור ATP (יחידת האנרגיה של התא).

מחסור באשלגן נראה ככה:

- העלים הישנים מחווירים וסובלים מכלורוזיס

- השוליים והקצוות של העלים מקבלים צבע חלוד ונשרפים

- הגבעולים יכולים להיחלש, להיות דקים ולפעמים שבירים

- ההסתעפות של הגבעול יכולה לגדול

- הפריחה מתעכבת ונחלשת

כדי לתקן את המחסור, הכי טוב לשטוף את מצע הגידול, למדוד ולכוון את ה-pH כדי לשחרר נעילת נוטריינטים אפשרית, להוסיף זבל עופות לאדמה ולרסס את העלים באצות אורגניות.

עודף אשלגן גורם למחסור בסידן, מגנזיום, אבץ וברזל:

- בעלים החדשים מופיעה כלורוזיס בין העורקים

- העלים גדלים דקים

- הקצוות והשוליים של העלים נשרפים

- המרווחים בין הצמתים מתקצרים

- העלים התחתונים מסתלסלים ומפתחים כתמים

- קצות השורשים משחירים.

הכי טוב פה זה מניעה. צריך להיזהר עם הדשנים: אם מאכילים את הצמח בתדירות גבוהה מדי, מצטבר יותר מדי מלח והוא מפריע לקליטת האשלגן. כדאי גם לחזק את הקומפוסט באפר עץ ובקמח אצות, ולא להשקות יותר מדי.

אפשר למנוע גם מחסורים וגם עודפים. כל הסיפור הוא לדעת להסתכל על הצמח ולנתח מה קורה איתו, למנוע מחסורים מראש, להחזיק  בהישג יד את מה שצריך כדי לפתור כל בעיה שצצה, ולקרוא הרבה על הנושא. 

למה העלים של הקנאביס מצהיבים?

יש כמה סיבות שבגללן עלי קנאביס מצהיבים, אבל אחת העיקריות היא מחסור בחומרי הזנה, בעיקר חנקן, אשלגן או מגנזיום. זה יכול לנבוע גם מהשקיית יתר, ממחלות או ממזיקים. לכן חשוב לזהות את הסיבה האמיתית ורק אז לתקן.

איך מזהים עודף או מחסור?

לזהות עודף או מחסור לפי העלים זה לא תמיד פשוט, אבל יש סימנים שעוזרים. אם העלים צהובים, בודקים אם רק הקצוות מצהיבים ואם עלים מתחילים לנשור, במיוחד באינדור.

עלים צהובים יכולים להעיד על מחסור בחומרי הזנה חיוניים כמו חנקן, אשלגן או מגנזיום, אבל גם על עודף. כתמים צהובים יכולים להצביע על בעיה תזונתית, או על מחלות ומזיקים. וקצוות יבשים בעלים יכולים להעיד על עודף דשן או על לחות נמוכה מדי באוויר.

כדי לטפל בעלים צהובים, קודם מבינים מה הסיבה ורק אחר כך מתקנים. אם חסר אשלגן, מכוונים את ההזנה או את ההשקיה ומוסיפים את חומרי ההזנה המתאימים. אם הבעיה היא מחסור בחנקן, מוסיפים דשן עשיר בחנקן.

ואם מדובר בעודף, מורידים את כמות הדשן ברגע שמזהים אותו. בנוסף, מוודאים שהצמחים מקבלים מספיק מים ואוורור, כי סביבה לחה ולא מאווררת עושה גם היא בעיות בעלים.

מה קורה כשמגזימים עם הדשן?

שימוש מופרז בדשנים מזיק לצמח. הוא גורם להצטברות מלחים במצע, שמקשה על הצמח לקלוט מים וחומרי הזנה. התוצאה: גדילה איטית יותר, עלים מצהיבים ונושרים, ופחות תפרחות. ועודף חומרי הזנה פוגע גם בטעם ובריח של הגראס. לכן מקפידים על המינון שכתוב על הדשן, ולא מגזימים.

אפשר לקרוא עוד בתכנים האחרונים שלנו.