נודים ומרווחים בין נודים בקנאביס: מה הם מספרים לכם על הצמח

נודים (צמתים, ובשפה הבוטנית "מפרקים") הם הנקודות בגבעול של צמח הקנאביס שמהן יוצאים עלים, ענפים ותפרחות, והמרווחים בין הנודים (אינטרנודים, "פרקים" או "בין-מפרקים") הם קטעי הגבעול שביניהם. מהם אפשר לקרוא אם הצמח מקבל מספיק אור ואם הטמפרטורות מאוזנות, לזהות את המין שלו, ולדעת איפה לעשות טופינג ומאיפה לקחת ייחורים. הכל מתחיל בנביטה: הזרע שוקע באדמה ושולח שורש ראשי, יוצא גבעול ואחריו נבט עם זוג עלים, וזה שלב השתיל, שבו הצמח בונה את היסודות. כשהצמח הצעיר עובר לצמיחה וגטטיבית, הנודים והמרווחים ביניהם נהיים ברורים לעין.

בשביל הגרואר הממוצע, הנודים של צמח הקנאביס הם נקודות החיבור בין הענפים לגבעול הראשי, או בין ענף לנבטים משניים חדשים. והאינטרנודים הם פשוט המרחק בין הנודים. הרעיון הבסיסי פשוט, אבל להבין לעומק מה זה נודים ואינטרנודים, ועל מה להסתכל בהם, זה ידע שמשתלם מאוד בגידול.

בהמשך: למה הנודים והמרווחים ביניהם כל כך חשובים בגידול קנאביס, ומה הם מספרים לנו על הצמחים. כל נוד הוא בעצם סיפור קטן על הצמיחה ועל הפוטנציאל של הצמח.

מה הנודים והמרווחים ביניהם מספרים על הצמח?

נודים ואינטרנודים הם לא רק פרט אנטומי. הם אינדיקטור חשוב בשביל המגדל, ונותנים רמזים על הסביבה ועל ההתפתחות של הצמח. כשמסתכלים על המרווח בין הנודים, אפשר לכוונן את הטמפרטורה ואת התאורה בגידול כדי לשפר את היבול ואת הבריאות של הצמחים.

לדוגמה, מרווחים שהתארכו מאוד בין הנודים יכולים להעיד על הפרש גדול מדי בין טמפרטורת היום לטמפרטורת הלילה, וזה נותן צמחים חלשים ופחות עמידים. כדי לתקן, הרבה מגדלים מצמצמים את הפער הזה ומחזקים כך את המבנה של הצמח.

המרווח בין הנודים מעיד על טמפרטורה ועל תאורה

אורך האינטרנודים גם מספר על איכות האור שהצמחים מקבלים. מרווחים ארוכים מדי (מה שנקרא "מתיחה" או סטרץ') יכולים להיות סימן שהצמחים לא מקבלים מספיק אור, והתוצאה היא ענפים חלשים שעלולים להישבר תחת משקל התפרחות בפריחה.

לעומת זאת, מרווחים קצרים מעידים על רמת אור מתאימה, וזה מבטיח ענפים חזקים מספיק כדי לשאת את משקל התפרחות כשמתקרב הקציר.

בנודים רואים את המין של הצמח

חוץ מהמידע על הסביבה והתאורה, הנודים גם חושפים את המין של צמחי הקנאביס. בשלב הצמיחה, הצמח מתחיל לפתח קדם-פריחה בנודים שליד הגבעול המרכזי. אפשר לזהות את הקדם-פריחה לפי הצורה והמאפיינים שלה.

לדוגמה, קדם-פריחה עם שתי שערות לבנות וארוכות (פיסטילים) מעידה על צמח נקבה, ואילו קדם-פריחה עם שקיקים קטנים במקום פיסטילים אופיינית לצמח זכר. כשמזהים את הסימנים האלה בנודים, אפשר לקבוע את המין של הצמחים ולתכנן את הגידול בהתאם.

הנודים מראים לכם איפה לגזום

הנודים הם מפה חיונית ל מגדלי קנאביס, כי הם מסמנים מתי הגיע הזמן לגזום ונותנים מידע חשוב על ההתפתחות העתידית של הצמח. נקודות החיבור האלה בין הגבעול הראשי לענפי הצד מראות מתי הצמח מוכן לגיזום, ועוזרות לשלוט איפה ייצאו הענפים הבאים.

הגיזום מתחיל בדרך כלל בערך שבועיים-שלושה לתוך שלב הצמיחה, ויכול להשתנות לפי הזן, אבל חשוב לחכות שלצמח יהיו כמה נודים מפותחים מספיק לפני שמתחילים.

יש כמה טכניקות גיזום לקנאביס, ורובן כוללות חיתוך של הגבעול הראשי מעל נוד מסוים. ככה הצמח מפתח ענפים נפרדים, מרכז את הצמיחה באזורים מסוימים ומעודד תפרחות גדולות יותר לאורך הענפים האלה.

בין אם בוחרים בטופינג, בגיזום הענפים התחתונים (לולי-פופינג) או בכל טכניקה אחרת, ההבנה של המבנה של הנודים והמרווחים היא הבסיס לחיתוכים מדויקים שמקדמים צמיחה בריאה. כשמשתמשים בנודים כנקודות ציון, אפשר להחליט בצורה מושכלת איפה ומתי לגזום, ולהוציא את המקסימום מהגידול.

מהנודים לוקחים את הייחורים הכי טובים

הנודים חשובים לא רק לצמיחה ולהתפתחות של הצמח, אלא גם כדי לקחת את הייחורים (קלונים) הכי טובים בשכפול. מי שרוצה להרבות צמחים בצורה יעילה, צריך להכיר את האנטומיה של הנודים.

בשכפול, הבחירה של המקום שבו חותכים את הייחור היא העיקר. בדרך כלל חותכים ענף ממש מעל נוד בחלקים התחתונים של הצמח, כי הענפים שם נוטים להיות חזקים ובריאים יותר.

עדיף לבחור ענפים שנמצאים לפחות שלושה נודים מתחת לקצה העליון של צמח האם. ככה הקלונים צומחים טוב יותר ומשרישים בקלות רבה יותר.

כשמבינים כמה הנודים חשובים בשכפול, אפשר לקבל החלטות חכמות יותר כשלוקחים ייחורים מצמחי האם. מבט מקרוב על הנודים מראה את המקומות הכי טובים לחיתוך ומגדיל את סיכויי ההצלחה של הצמחים החדשים.

עם הידע הזה, אפשר להוציא מהגידול יבול גדול ובריא יותר, באיכות גבוהה ובאופן עקבי.