שיבוט קנאביס: מה זה, איך בוחרים צמח אם ולמה זה עדיף על זרעים

שיבוט של צמחי קנאביס הוא שיטת ריבוי וגטטיבי שמשכפלת בדיוק צמח אם עם התכונות שאתם רוצים. חותכים ייחור מצמח שנמצא בשלב הצמיחה (וגטציה), מעודדים אותו להוציא שורשים, והוא הופך לצמח חדש ועצמאי עם אותה גנטיקה בדיוק.

מגדלים אוהבים שיבוט כי הוא מבטיח שהצמחים החדשים ישמרו על אותן תכונות גנטיות כמו האם: פרופיל הקנבינואידים, העוצמה, הטעם והריח. זו שיטה ששווה זהב כשרוצים לשמור ולהכפיל זן יוצא דופן, וכך לקבל יבולים עקביים ואיכותיים.

ייחור קנאביס: מה זה בעצם שיבוט?

שיבוט הוא תהליך ביוטכנולוגי שבו יוצרים עותק גנטי זהה של אורגניזם. בגננות, ובמיוחד בגידול קנאביס, לשבט פירושו לחתוך ענף (ליתר דיוק, קצה של ענף עם ניצן או זוג עלים חדשים בקודקוד) מצמח בשלב הווגטטיבי. אחר כך מעודדים צמיחת שורשים בגבעול החתוך, והחתיכה הופכת לצמח חדש לגמרי.

התהליך מבטיח שכל הייחורים שנלקחו מאותה "אם" יגדלו בדיוק באותה צורה, כל עוד הם מקבלים את אותם תנאים.

למה מגדלים לומדים לקחת ייחורים?

הייחורים האלה הם "קלונים" עם DNA זהה, ולכן הטעם, ההשפעה ושאר התכונות של צמח האם עוברים לצמחים החדשים. זה נותן עקביות גבוהה יותר מגידול מזרעים, גם כשמדובר בזנים יציבים גנטית.

התהליך דומה ברוב הצמחים, אבל המילה "שיבוט" שגורה בעיקר בעולם הקנאביס. חשוב לזכור שבחלק מהמקומות יש חוקים ספציפיים שנוגעים לגידול, ולכן כשקונים ציוד במשתלה עדיף לדבר על "ייחורים", במיוחד אם החוק המקומי מגביל גידול קנאביס.

איך בוחרים צמח אם לשיבוט

בחירה של צמח אם מתאים היא שלב קריטי בשיבוט. הסיבה העיקרית לשמר גנטיקה מסוימת, או לפחות להאריך את החיים שלה בהרבה, היא שיש לה ערך אמיתי כזן.

מגדלים ומטפחים בוחרים צמחי אם לפי שורה של תכונות רצויות: יבול, גובה, מהירות צמיחה, עוצמה, זמן פריחה, טעם והשפעה.

אפשר להתחשב גם בתכונות מיוחדות, כמו רמות גבוהות של CBD, שהביקוש להן בתחום הרפואי רק עולה, או עמידות לקור, שחשובה במיוחד למגדלים באזורים קרים.

כשמגדלים מזרעים, קשה לדעת איך אם פוטנציאלית תתפתח עד שהיא מגיעה לפריחה. לכן ממליצים לקחת ייחורים מצמחים שגדלו מזרע ונמצאים כבר כמה שבועות בווגטציה.

את הייחורים האלה משרישים ומכניסים מיד למחזור אור של 12/12 כדי להכניס אותם לפריחה. כך אפשר לבדוק את התכונות שלהם בפריחה ולבחור כאמהות את הצמחים שמהם נלקחו הייחורים המבטיחים ביותר. את האמהות שנבחרו מחזיקים כל הזמן בתנאי צמיחה וגטטיבית, כדי שימשיכו לתת ייחורים בעתיד.

למה לגדל מייחורים?

כשמתחילים לגדל קנאביס, אפשר להתחיל מזרעים או מייחורים. לגידול מייחורים יש כמה יתרונות משמעותיים על פני זרעים:

היתרונות של שתילת ייחורי קנאביס

1. תהליך מהיר יותר: מדלגים על הנביטה, שהיא אחד השלבים הכי קריטיים ומסוכנים בגלל השבריריות של הנבטים בהתחלה.
2. עלות נמוכה יותר: לא צריך לקנות זרעים, שבדרך כלל עולים לא מעט בבנקי זרעים. כל מה שצריך זה לדעת לחתוך נכון.
3. רק נקבות: ייחורים מנקבה הם תמיד נקבות, אז אין צורך לזהות ולסלק זכרים. עם זרעים בדרך כלל בוחרים פמיניזד כדי להקטין את הסיכון לזכרים, אבל עדיין צריך לחכות עד השבוע השני של הפריחה כדי להבדיל ביניהם. עם ייחורים השלב הזה נעלם, ותמיד מקבלים צמחים מניבים.
4. יותר קצירים: כשמדלגים על הנביטה חוסכים כמה שבועות בכל מחזור, וזה יכול להוסיף קציר אחד, באינדור או באאוטדור. ככה הגידול יעיל יותר והיבול הכולל גדל.

איך לוקחים ייחור קנאביס, שלב אחרי שלב?

גידול קנאביס מייחורים הוא טכניקה פופולרית לשכפול התכונות של צמח אם. ככה עושים את זה:

1. בוחרים צמח אם

קודם כול בוחרים צמח אם, או כל צמח שעדיין נמצא בשלב הווגטטיבי. חשוב לבחור צמח עם תכונות טובות: צמיחה חזקה, פריחה מהירה ויבול גבוה. אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר אם אתם רוצים ייחורים איכותיים.

2. הכלים שצריך

לפני שמתחילים, תוודאו שיש לכם:

• מספריים חדים ומעוקרים
• ג'ל השרשה
• מצע השרשה (כבול, צמר סלעים וכדומה)
• מנבטה (פרופגטור)

3. חותכים את הענף

עם המספריים חותכים ענף בריא מצמח האם. מומלץ לקחת ענפים תחתונים: הם בדרך כלל משרישים טוב, ואם משהו נכשל, יש לכם עוד חומר מצמח האם. חותכים את הענף בשלמותו ומורידים את העלים התחתונים כדי לשפר את זרימת האוויר.

4. מכינים את הייחור

מקצרים את הייחורים לגודל מתאים, בדרך כלל פחות מ-10 ס״מ. מורידים גבעולים ועלים מיותרים ומשאירים רק את מה שחייב. חותכים באלכסון של 45° ממש מתחת למפרק, כדי להגדיל את שטח ההשרשה. אחר כך טובלים את החתך בצלחת או בפקק עם הורמון השרשה ומשאירים אותו שם 3 שניות.

5. שותלים את הייחור

עושים חור קטן באדמה בעציץ עם עיפרון או מסמר. תוודאו שהמצע לח. מכניסים את הייחור לחור בעדינות ולוחצים קלות את האדמה מסביב כדי שיהיה מגע טוב. משקים קצת אם צריך, אבל לא מציפים את העציץ.

6. גוזמים עלים

גוזמים בערך שליש מעלי המניפה שנשארו. הגיזום הזה חשוב, כי הוא הופך את הענף לצמח מיניאטורי שיכול להשקיע את האנרגיה שלו בהשרשה.

תוך שבוע עד 3 שבועות הייחורים אמורים להוציא שורשים. השיטה הזו מהירה ויעילה יותר מהתחלה מזרעים, ומבטיחה שכפול מדויק של התכונות של צמח האם.