איך קנאביס מעצים את הטעם של האוכל

שקנאביס פותח את התיאבון זה כבר ידע כללי. מה שפחות אנשים יודעים זה שהוא גם משנה את האופן שבו אתם תופסים את מה שאתם אוכלים. זה לא קסם: זו כימיה, וברגע שמבינים אותה משתנה הדרך שבה תבשלו אחרי העישון.

המערכת האנדוקנבינואידית וחוש הטעם

כש-THC נקשר לקולטני CB1 במוח, הוא מחזק את שחרור הדופמין באזורים שקשורים להנאה מאוכל. זה ההסבר לפיץ' הקלאסי. אבל יש אפקט פחות מדובר: ה-THC גם מעלה את הרגישות של חוש הריח, לפחות בשעתיים הראשונות. ו-80% ממה שאנחנו קוראים לו טעם הוא בעצם ריח.

יותר ארומה = יותר טעם. בגלל זה הפרי טעים יותר כפרי, הגבינה גבינתית יותר, וצ'ימיצ'ורי שנעשה כמו שצריך הופך לחוויה שלמה.

טרפנים כגשר אל האוכל

כאן מגיע החלק המעניין. הטרפנים שבקנאביס הם בדיוק אותם טרפנים שנמצאים בפירות, בעשבי תיבול ובתבלינים. לעשות התאמה בין הגנטיקה שאתם מעשנים לבין מה שאתם מבשלים זה לא מופרך: זו בדיוק אותה חשיבה של שידוך יין ואוכל, רק עם קנאביס.

• מירצן (מנגו, כשות, טימין): מתחבר לקארי, לתבשילים ארוכים ולעל האש.
• לימונן (הדרים): סביצ'ה, סלטים עם הדרים, קינוחי לימון.
• פינן (אורן, רוזמרין): כבש, פטריות, ריזוטו פטריות.
• לינלול (לבנדר): קינוחים עם דבש, מאפים עדינים, תה חם.
• קריופילן (פלפל שחור): בשרים על הגריל, שוקולד מריר.

לבשל עם קנאביס (לא לעשן ואז לאכול)

יש רמה נוספת: לבשל עם קנאביס שכבר עבר דקרבוקסילציה, מוחדר לחמאה או לשמן. ההבדל מעישון הוא משך ההשפעה (4-8 שעות מול 1-3) והעוצמה: ה-THC שעובר מטבוליזם בכבד הופך ל-11-הידרוקסי-THC, שמכה חזק יותר. בשביל זה המינון חייב להיות שמרני: 2-5 מ"ג THC למנה למתחילים.

חמאת קנאביס ביתית שנעשתה נכון מחזיקה 30 יום במקרר, מתאימה למתוק ולמלוח, ומשאירה חותם. כלל מספר אחת: להתחיל נמוך, לחכות שעתיים, ורק אז להחליט אם צריך עוד. לזלזל במאכל קנאביס זו הטעות של כל מתחיל.

במועדון אנחנו מארגנים סדנאות בישול קנאביס במינון מבוקר. אם מעניין אתכם לנסות בקבוצה ועם טבח לצידכם, תבדקו את לוח האירועים.