קנאביס ומשבר האקלים: מה דוח האו״ם אומר על התעשייה

תעשיית הקנאביס משפיעה על האקלים בעיקר דרך גידול האינדור, שזולל חשמל לתאורה, למיזוג ולאוורור ופולט הרבה יותר פחמן מגידול בחוץ. מנגד, המפ וחקלאות אורגנית ורגנרטיבית יכולים להפוך אותה לשחקן חיובי. משבר האקלים הוא מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה, והוא משנה את היחסים שלנו עם הסביבה. בתוך כל זה, הקנאביס, צמח עתיק עם היסטוריה תרבותית ורפואית עשירה, נכנס לשיחה חדשה: מה ההשפעה של גידול קנאביס על משבר האקלים, ואיך התעשייה יכולה להסתגל ולהיות כוח חיובי במאבק בהתחממות הגלובלית?

הקנאביס, שמוערך כבר מאות שנים בזכות התכונות הטיפוליות והבילויות שלו, פרח בצל האיסור והסטיגמה. אבל עם הלגליזציה במקומות שונים בעולם, התעשייה גדלה, מביאה הזדמנויות ואתגרים חדשים, ומעלה שאלות רציניות לגבי הקיימות הסביבתית שלה.

אז בואו נבדוק איך גידול קנאביס תורם לפליטת גזי חממה, לדלדול מקורות מים ולנזקים סביבתיים אחרים. ונראה גם איך מגדלים והתעשייה כולה יכולים לאמץ שיטות ירוקות ובנות קיימא יותר ולהקטין את טביעת הרגל הפחמנית.

ההשפעה הסביבתית של שוק הסמים

דוח הסמים העולמי של 2022, שפרסם משרד האו״ם לסמים ולפשיעה (UNODC), חושף קשר מפתיע בין צריכת סמים למשבר האקלים. בתופעה שנחקרה מעט אבל הולכת וגדלה, גם עישון גראס מופיע כתורם לבעיה הסביבתית העולמית.

הדוח החלוצי הזה לא עוסק רק בצדדים המוכרים של סמים, בריאות, פשיעה וכלכלה, אלא גם בהשפעה הישירה שלהם על מערכות אקולוגיות. הוא מדגיש שההרס הסביבתי פוגע בעיקר במדינות פגיעות, ומראה שלמעשים אישיים, כמו לגלגל ג'וינט או להסניף קוקאין, יש השלכות שחורגות מהתחום הפרטי.

מה עם הפליטות? המספרים מהדוח

נתון מדהים שהדוח מבליט הוא הפער בפליטות CO2 בין סמים שונים. קוקאין, למשל, פולט פי 30 יותר CO2 לקילו מפולי קקאו. בכל שנה ייצור הקוקאין משחרר לאטמוספרה 8.9 מיליון טון CO2, בערך כמו הפליטות של כמעט שני מיליון מכוניות.

גם הקנאביס נמצא על הכוונת הסביבתית, בעיקר גידול האינדור, שפולט יותר מגידול בחוץ. הצורך במיזוג ובתאורה עתירת אנרגיה תורם לזה משמעותית.

הדוח מציין שההשפעה הכוללת של תעשיית הסמים לא מתקרבת לזו של ענפים כמו החקלאות החוקית או תעשיית התרופות, אבל בקהילות מקומיות היא משמעותית: כריתת יערות וזיהום של מים, קרקע ואוויר, בעיקר במדינות עניות יותר.

המחקר החלוצי הזה שופך אור על קשר שכמעט לא נחקר, ומדגיש כמה חשוב להבין שהבחירות האישיות שלנו יכולות להשפיע על האיזון השביר של כדור הארץ.

גידולים בלתי חוקיים: כריתת יערות מואצת ומשבר האקלים

גידול צמחי סמים לא רק פוגע בבריאות הציבור, הוא גם משאיר טביעת רגל הרסנית בסביבה, בעיקר בכל הנוגע לכריתת יערות ולמשבר האקלים.

הדוגמה הכי בולטת היא בכלל לא קנאביס אלא קוקה, בקולומביה: בערך 50% מכריתת היערות באזורי פוטומאיו וקטטומבו קשורה ישירות לשתילת שיחי קוקה, חומר הגלם של הקוקאין.

בקטטומבו, שטחי הגידול באזורים ההרריים גדלו ב-272% בין 2015 ל-2020. זה עסק שגדל בלי שום בקרה, ועל כל קילו קוקאין הוא פולט בערך 590 קילו פחמן דו-חמצני, כמו שריפה של 220 ליטר דלק.

וזה לא נעצר בקולומביה. באזורים אחרים בעולם, כמו מרוקו וניגריה, גידול קנאביס פגע קשות במערכות אקולוגיות שבריריות ממילא. חוץ מכריתת יערות, נרשמה עלייה משמעותית במחסור במים ובאובדן מגוון ביולוגי, מה שמראה כמה ייצור סמים והרס סביבתי שלובים זה בזה.

הנתונים האלה מראים שצריך לטפל לא רק בצדדים החברתיים והבריאותיים של סמים, אלא גם בהרס הסביבתי שקשור לייצור ולהפצה של חומרים בלתי חוקיים. לפי הדוח, ההגנה על מערכות אקולוגיות והמאבק במשבר האקלים קשורים ישירות לשליטה בגידול ובצריכה של סמים ברמה העולמית.

קנאביס ואיכות הסביבה: הצד הירוק

במאבק במשבר האקלים, האנושות מחפשת פתרונות חדשניים ובני קיימא. ובאופן מפתיע, גידול חוקי של קנאביס מתגלה כשחקן לא צפוי, אבל אולי חיובי, באתגר הזה.

גידולי המפ בני קיימא

המפ (קנבוס תעשייתי), זן של Cannabis sativa L., גודל בצורה בת קיימא במשך מאות שנים, ועכשיו הוא חוזר בגדול בזכות הפופולריות של מוצרי CBD.

עם פחות מ-0.2% THC, המפ לא מסטל, וזה הופך אותו למשאב מושך במיוחד מבחינת קיימות. זה צמח רב-שימושי שאפשר לנצל בו כמעט הכול, מהתפרחות העשירות ב-CBD ומהזרעים ועד הסיבים והגבעול, כך שכמעט שום דבר לא הולך לפח.

חקלאות אורגנית ורגנרטיבית

גידול קנאביס יכול לדחוף שיטות חקלאות בנות קיימא יותר, כמו חקלאות אורגנית ורגנרטיבית. דשנים אורגניים, קומפוסט ומחזור גידולים משפרים את איכות הקרקע ואת המגוון הביולוגי, ובמקביל מורידים את פליטות גזי החממה שקשורות לדשנים כימיים. בנוסף, שורשי הקנאביס סופגים מתכות כבדות ומזהמים אחרים ומשפרים את איכות הקרקע.

קליטת פחמן דו-חמצני

צמחי קנאביס, כמו כל צמח, קולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני (CO2) בפוטוסינתזה. בזכות זה לגידול קנאביס יש פוטנציאל ללכוד ולאגור CO2 ולעזור להקטין את פליטות גזי החממה.

זנים מסוימים, שגדלים מהר וקולטים הרבה פחמן, יכולים להיות כלי שימושי בתוכניות ייעור ושיקום של מערכות אקולוגיות.

התחום הזה עוד בחיתולים, אבל המחקרים מראים שגידול קנאביס יכול לפתוח דרך לשיטות בנות קיימא יותר ולעזור במאבק במשבר האקלים, ולהצביע על עתיד טוב יותר לכדור הארץ.