CBD לאפילפסיה עמידה לטיפול: מה המחקרים אומרים ומה למדנו משרלוט פיג'י

CBD הוא אחד הטיפולים שנחקרו הכי הרבה לאפילפסיה עמידה לטיפול, כלומר אפילפסיה שלא מגיבה לתרופות הרגילות. מחקרים מראים שהוא יכול להפחית את תדירות ההתקפים אצל חלק מהמטופלים, בעיקר בתסמונות כמו דראבה, אבל המינון והמעקב צריכים להיות של רופא. וזה לא רעיון חדש: טיפולים בקנאביס למחלות כמו אפילפסיה קיימים כבר מאות שנים. יש דיווחים שבסין, כבר ב-2700 לפנה״ס, השתמשו בתכשירים רפואיים מקנאביס לכאבים ראומטיים, לעצירות ולכאבי מחזור. בימי הביניים רופאים מוסלמים השתמשו בו לאפילפסיה, לחום וכמשכך כאבים. היום קנאביס, ובעיקר הקנבינואיד CBD, נרשם לעיתים קרובות לחרדה, לכאבים כרוניים, לבחילות והקאות ולאפילפסיה, בין השאר. בזכות הטכנולוגיה בגידול אפשר היום לגדל זנים עתירי CBD, בלי לצרוך את ה-THC, הקנבינואיד הפסיכואקטיבי. מחקרים מצביעים על כך ש-CBD וטיפולים משלימים מבוססי קנאביס הם בעלי השפעה נוגדת פרכוסים, שיכולה לשפר את איכות החיים של מי שחי עם המחלה. מחקרים שונים הראו של-CBD יש השפעה נוגדת פרכוסים משמעותית בכמה סוגים של אפילפסיה, והשימוש בו התרחב מאוד גם כי הוא לא מסטל. CBD עוזר לווסת את המערכת האנדוקנבינואידית, שיש לה תפקיד מרכזי בוויסות משך ההתקפים ותדירותם. יש רופאים, בעקבות חוקר הקנאביס ד״ר איתן רוסו (Ethan Russo), שטוענים שסוגים מסוימים של אפילפסיה מתפתחים כתוצאה מתפקוד לקוי של המערכת האנדוקנבינואידית. המצב החמור ביותר באפילפסיה נקרא סטטוס אפילפטיקוס (מצב אפילפטי). זה קורה כשהמטופל סובל מהתקפים שנמשכים יותר מ-5 דקות, או מכמה התקפים ברצף. מה שמסוכן כאן: אם המטופל לא מקבל טיפול מיידי, הפגיעה הממושכת בתפקוד המוח עלולה לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, ואפילו למוות.

הסיפור של שרלוט פיג'י (Charlotte Figi) טלטל את עולם הקנאביס הרפואי ואת ארה״ב כולה: כדי לטפל באפילפסיה נדירה שממנה סבלה, היא התחילה טיפול בשמן CBD, ואיכות החיים שלה השתפרה מאוד. סוג האפילפסיה של שרלוט נקרא תסמונת דראבה, ובאותה תקופה לא הייתה לו תרופה ייעודית. כבר בגיל שלושה חודשים היו לה פרכוסים קשים, שבהדרגה מנעו ממנה לדבר, ללכת ואפילו לאכול, עד שהיא הוזנה דרך צינורית. אחרי חיפוש ארוך אחרי פתרון רפואי, משפחת פיג'י פנתה לדיספנסרי של ג'ואל סטנלי, שיחד עם האחים שלו פיתח זן קנאביס עתיר CBD שלא מסטל. שרלוט התחילה טיפול בשמן CBD, וההתקפים שלה ירדו מהר. היא חזרה ללכת והתחילה לאכול בלי הצינורית. השמן הזה שימש קודם במחקרים עם חולי סרטן, ולכבודה קיבל את השם Charlotte's Web. המקרה שלה קידם מאוד את המחקר על קנאביס רפואי, ואת שרלוט לא ישכחו.

מה עוזר לאפילפסיה עמידה לטיפול?

אפילפסיה עמידה לטיפול (נקראת גם אפילפסיה רפרקטורית) היא צורה של אפילפסיה שבה המטופלים לא מגיבים לטיפולים הרגילים. אין תרופה שמרפאת אפילפסיה, אבל יש טיפולים שיכולים לעזור לשלוט בתסמינים ולשפר את איכות החיים של מי שחי עם אפילפסיה עמידה. אחד הטיפולים שצברו פופולריות בשנים האחרונות הוא CBD. מחקרים מראים של-CBD יש תכונות נוגדות פרכוסים, ושהוא יכול להפחית את התדירות והעוצמה של ההתקפים אצל חלק מהמטופלים עם אפילפסיה עמידה. חוץ מ-CBD יש עוד טיפולים משלימים שיכולים לעזור למטופלים עם אפילפסיה עמידה, כמו דיאטה קטוגנית וגירוי של עצב הוואגוס. גם תרופות רגילות יכולות לעבוד אצל חלק מהמטופלים. חשוב לדעת של-CBD יכולות להיות תופעות לוואי, כמו ישנוניות, עייפות ושלשול, והוא עלול להגיב עם תרופות מסוימות. לכן חשוב שמטופלים ידברו עם הרופא לפני שהם מתחילים כל טיפול מבוסס CBD או קנאביס. בשורה התחתונה: אפילפסיה עמידה קשה לטיפול, אבל יש אפשרויות משלימות שיכולות לעזור לחלק מהמטופלים, כולל CBD, לצד טיפולים רפואיים קונבנציונליים. שווה לעבוד עם צוות רפואי מקצועי כדי למצוא את הטיפול הנכון לכל מטופל. בישראל, טיפול בקנאביס רפואי ניתן דרך רישיון של היק״ר.

כמה טיפות CBD לאפילפסיה?

אין תשובה אחת לשאלה הזאת, כי המינון המתאים של CBD לאפילפסיה משתנה מאדם לאדם ולפי חומרת המצב. חשוב לדבר עם רופא או עם מומחה לקנאביס רפואי לפני שמתחילים לקחת CBD לאפילפסיה, כי הם יכולים לקבוע מינון מתאים ולעקוב אחרי ההתקדמות. באופן כללי מתחילים בכמויות קטנות ומעלים בהדרגה לאורך זמן. לחלק ממוצרי ה-CBD יש הוראות מינון ספציפיות, אז חשוב לקרוא את התווית בעיון לפני השימוש.

אילו סוגים של אפילפסיה הכי נפוצים?

1. אפילפסיה מוקדית: נקראת גם אפילפסיה חלקית, והיא מתחילה באזור מסוים במוח. התסמינים משתנים לפי האזור שנפגע, ויכולים לכלול תנועות לא רצוניות, תחושות מוזרות או שינויים במצב הרוח ובתפקוד הקוגניטיבי.
2. אפילפסיה כללית: משפיעה על המוח כולו, ויכולה לגרום להתקפים טוניים־קלוניים, להתקפי אבסנס (ניתוק קצר) ולמיוקלונוס (עוויתות שרירים).
3. אפילפסיה אידיופתית: אפילפסיה שהסיבה שלה לא ידועה, ושמתחילה בילדות או בגיל ההתבגרות.
4. אפילפסיה קריפטוגנית: אפילפסיה שבה מניחים שיש סיבה בסיסית, אבל לא מצליחים לזהות אותה.
5. אפילפסיה סימפטומטית: אפילפסיה שהסיבה שלה ידועה, כמו פגיעה מוחית, הפרעה גנטית או זיהום במוח.
6. אפילפסיה של האונה הרקתית: מתרחשת באונה הרקתית של המוח, ויכולה לגרום להתקפים ולשינויים במצב הרוח.

אלה רק כמה דוגמאות מתוך הסוגים הרבים של אפילפסיה שקיימים.