איך קנאביס משפיע על הרגשות, על הזיכרון ועל מערכת התגמול

קנאביס משפיע על הרגשות דרך המערכת האנדוקנבינואידית במוח: ה-THC משנה את האיתות של דופמין, GABA וגלוטמט באזורים שאחראים על תגמול, מוטיבציה, זיכרון ורגש. בטווח הקצר זה יכול להביא רוגע ומצב רוח טוב, אבל מחקרים על שימוש כבד מראים פגיעה בזיכרון ובתפקודים הניהוליים, שינויים עדינים במערכת התגמול, ואצל בני נוער שמעשנים כל יום, קשר לאנהדוניה, חוסר יכולת ליהנות. האנושות מגדלת וצורכת את הצמח הזה מאז ומעולם, והיום המדע בודק יותר ויותר איך הקנבינואידים, החומרים הפעילים בקנאביס, שוזרים את ההשפעה שלהם בתהליכים המנטליים שלנו.

כאן ננסה לפרק את הקשר המסובך בין קנאביס לנפש, עם ההשפעות הטובות והפחות טובות. ממצב הרוח ועד מה שהגראס עושה במוח, בעיקר לזיכרון ולחשיבה, כל צעד יקרב אותנו להבין איך הצמח הזה, עם כל מגוון הקנבינואידים שלו, יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים, מרגישים ותופסים את העולם.

נעבור על הממצאים המדעיים העדכניים ועל מה שמספרים מי שחקרו את הראש שלהם עם ג'וינט ביד. נבדוק גם איך הקנאביס, עם כל מגוון הזנים ופרופילי הטרפנים, הוא כוח דינמי שלא רק משנה מצבי תודעה, אלא גם נבדק במחקרים ככלי טיפולי אפשרי בכמה מצבים נפשיים.

מה קנאביס עושה למוח? מבט מהמדע ומהפסיכולוגיה

ההיסטוריה של האנושות שזורה בצמח הקנאביס סאטיבה, שכולם מכירים כגראס. לאורך מאות שנים הצמח הזה הפך מעוד צמח לתופעה תרבותית, ומשתמשים בו גם לפנאי וגם לרפואה בכל פינה בעולם.

הצד של הפנאי הביא מיליונים לעשן או לאכול קנאביס, וההכרה הגוברת בו ככלי טיפולי בהרבה מדינות מראה כמה תפקידים שונים יש לצמח בחברה של היום. אבל מה ההשפעה האמיתית שלו על הנפש?

שלושה מחקרים חשובים מהזמן האחרון, שפורסמו ב-Journal of Psychopharmacology, ב-Neuropsychopharmacology וב-International Journal of Neuropsychopharmacology, שפכו אור על הקשר המסובך בין קנאביס לבין הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שלנו.

לפי המשרד של האו״ם לסמים ופשיעה (UNODC), בערך 192 מיליון אנשים בגילאי 15 עד 64 בעולם צורכים קנאביס לפנאי, נתון שמראה כמה הוא מושרש. ומעניין: בערך 35% מהם בני 18 עד 25, כלומר חלק גדול מהמשתמשים הם צעירים שהמוח שלהם עוד מתפתח.

איך THC משפיע על המוח

השחקן הפסיכואקטיבי הראשי בקנאביס, טטרהידרוקנבינול (THC), פועל על המערכת האנדוקנבינואידית במוח, שבה יש קולטנים שמגיבים לחומרים של הצמח. הקולטנים האלה נפוצים באזורים הפרה-פרונטליים והלימביים, ומווסתים את מנגנוני התגמול והמוטיבציה, כולל האיתות של מוליכים עצביים מרכזיים כמו דופמין, חומצה גמא-אמינובוטירית (GABA) וגלוטמט.

לאינטראקציה הזו יש השלכות עמוקות. דופמין, שמעורב במוטיבציה, בתגמול ובלמידה, מושפע ישירות מ-THC. ומצד שני, גם הגלוטמט וה-GABA, שחיוניים לתהליכים קוגניטיביים כמו זיכרון ולמידה, נכנסים לתמונה.

בהמשך נצלול לעומק המדע והפסיכולוגיה, ונראה איך הקנאביס, עם תערובת הקנבינואידים שלו, מעצב את החוויה המנטלית שלנו. מהמורכבות של המערכת האנדוקנבינואידית ועד הניואנסים של האיתות העצבי, נעבור על הדרכים שמחברות בין הגראס לראש.

קנאביס וזיכרון: מה המחקרים מצאו על ההשפעה הקוגניטיבית

הקשר בין קנאביס לתהליכים קוגניטיביים נבדק בהרבה מחקרים, שהראו איך החומר הפופולרי הזה יכול להשפיע על הראש, בעיקר אצל מי שסובל מהפרעת שימוש בקנאביס. ההפרעה הזו, שמתבטאת ברצון מתמשך לצרוך קנאביס שמפריע לשגרת היום, פוגעת, לפי ההערכות, בכ-10% מהמשתמשים.

המחקר שסוקר ב-BBC בדק 39 אנשים שאובחנו עם הפרעת שימוש בקנאביס, לעומת קבוצת ביקורת של 20 אנשים שכמעט אף פעם לא צורכים. המשתתפים היו צריכים להגיע נקיים ביום הבדיקה, ועברו מבחני זיכרון מתוך Cambridge Neuropsychological Test Automated Battery (CANTAB), סוללת מבחנים שבודקת עד כמה המוח שומר מידע.

מה יצא בתוצאות?

מי שסבל מהפרעת שימוש הציג ביצועים נמוכים יותר במבחני הזיכרון, וזה מחזק את הקשר בין שימוש ממושך בקנאביס לבין פגיעה בזיכרון. נמצאה גם השפעה שלילית על "התפקודים הניהוליים", תהליכים מנטליים שכוללים חשיבה גמישה, כלומר קנאביס עשוי להשפיע על היכולת לבצע משימות קוגניטיביות מורכבות.

גיל ההתחלה התברר כגורם קריטי: מי שהתחיל לצרוך בגיל צעיר הראה פגיעה חדה יותר בתפקודים הניהוליים.

וההשפעות הקוגניטיביות לא מוגבלות למשתמשים קבועים. גם מי שצורך מדי פעם נוטה לקבל החלטות מסוכנות יותר ומתקשה יותר בתכנון.

יש הבדל בין גברים לנשים?

כן, ונמצאו הבדלים בין המינים בהשפעות הקוגניטיביות. גברים שצורכים קנאביס נוטים לסבול מבעיות זיכרון ומקושי בזיהוי אובייקטים, ונשים מתקשות יותר בקשב ובתפקודים הניהוליים. ההבדלים האלה נשארו גם אחרי שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים כמו גיל, IQ, צריכת אלכוהול וניקוטין, מצב רוח, תסמיני חרדה והתנהגויות כפייתיות אחרות.

מכל זה עולה תמונה ברורה של ההשפעה של קנאביס על תהליכים קוגניטיביים, והצורך להבין טוב יותר ולהיות מודעים לסיכונים של השימוש.

קנאביס, מוטיבציה ובריאות הנפש

מעבר להשפעה הברורה על החשיבה, מחקרים עדכניים מראים שלקנאביס יש תפקיד חשוב גם במוטיבציה ובבריאות הנפש. התופעה הזו, שנבדקה כבר במחקרים קודמים, מראה את האינטראקציה המסובכת בין קנאביס לתהליכים במוח שקשורים לתגמול ולמוטיבציה.

מחקרים קודמים הציעו שקנאביס יכול להשפיע על המעגלים במוח שמעורבים בתגמול ובמוטיבציה, וזה יכול להשפיע משמעותית על ההישגים בלימודים ובעבודה, ועל רמת המוטיבציה הכללית.

במחקר החדש יותר שסוקר ב-BBC, המשתתפים ביצעו משימה תוך כדי סריקת מוח: הם ראו ריבועים כחולים וכתומים, והכתומים הבטיחו פרס כספי בהתאם לתגובה שלהם. ככה אפשר היה לבדוק איך המוח מגיב לתגמולים.

החוקרים התמקדו בסטריאטום הגחוני (ventral striatum), אזור מרכזי במערכת התגמול של המוח, ומצאו השפעות עדינות של קנאביס על המערכת הזו. חשוב לציין שהמשתתפים היו משתמשים מתונים, כך שאצל משתמשים כרוניים ההשפעות הרגשיות יכולות להיות חזקות יותר.

אז מה השורה התחתונה

יש ראיות לכך שעישון גראס כל יום יכול להיות קשור לבעיות בבריאות הנפש. בפרט, דווח על קשר לרמות גבוהות של אנהדוניה אצל בני נוער, מצב שבו קשה או בלתי אפשרי ליהנות מדברים.

כל זה מראה כמה חשוב להבין את הקשרים המסובכים בין קנאביס, מוטיבציה ובריאות הנפש, ולהיות מודעים לסיכונים האפשריים של השימוש ולהשפעה שלו על המוטיבציה ועל הרווחה הנפשית.