אנטומיה של צמח הקנאביס: כל החלקים ומה כל אחד עושה

צמח קנאביס בנוי מכמה חלקים עיקריים: שורשים, גבעול ונודים, עלים ופטוטרות, ובצמח הנקבה גם קולות, חפים (ברקטים), פיסטילים עם הצלקות שלהם, וטריכומים: הבלוטות שבהן נוצרים ה-THC, ה-CBD והטרפנים. לכל חלק בצמח יש תפקיד מוגדר, ושום דבר שם לא סתם. 

כשמדברים על אנטומיה של קנאביס, רוב תשומת הלב הולכת לתפרחת, פשוט כי זה החלק שצורכים. אבל כל חלק בצמח ממלא תפקיד חיוני בדרך לתפרחות האלה.

אנטומיה של קנאביס: מה החלקים הכי חשובים בצמח?

קולה:

הקולה הראשית, או התפרחת האפיקלית, היא אחד החלקים של צמח הקנאביס שנוצר בחלק העליון של הצמח. קולות קטנות יותר מופיעות בנקודות הצמיחה של הענפים התחתונים.

צלקת ופיסטיל:

הפיסטיל מכיל את איברי הרבייה של פרח הקנאביס. הצלקות הן השערות הבולטות והצבעוניות שיוצאות מהפיסטיל. התפקיד שלהן הוא לתפוס אבקה מצמח קנאביס זכר. הן משנות צבע לאורך ההבשלה: מתחילות לבנות ומתכהות עם הזמן לצהוב, כתום, חום ואדום. יש להן תפקיד חשוב במחזור הרבייה, אבל כמעט אין להן השפעה על הטעם ועל החוזק של התפרחת.

חף (ברקט) וגביע (קליקס):

החף בקנאביס עוטף את חלקי הרבייה של צמח הנקבה. החפים נראים כמו עלים ירוקים קטנים בצורת טיפה, והם מכוסים בבלוטות שרף שמייצרות ריכוז קנבינואידים גבוה יותר מכל חלק אחר בצמח. הגביע הוא שכבה שקופה שמכסה את הביצית בבסיס הפרח ובדרך כלל לא רואים אותו, כי הוא חבוי בתוך החפים.

טריכומים:

אי אפשר לדבר על אנטומיה של התפרחת בלי הטריכומים: בלוטות זעירות שיחד יוצרות את שכבת השרף הגבישית שמכסה את התפרחות. השרף מופרש מבלוטות שקופות בצורת פטרייה שיושבות על הגבעולים, העלים והגביעים, וכשהוא מתייבש זה מה שאנחנו קוראים לו קיף. הטריכומים גם מגינים על הצמח מפני פגעי מזג האוויר ומפני מזיקים. הם מפרישים טרפנים, השמנים הארומטיים, וקנבינואידים כמו CBD ו-THC.

זרע:

הזרע הוא אחד החלקים הכי חשובים באנטומיה של הצמח, כי שם הכול מתחיל. לזרע קנאביס בריא ובשל יש צורה מעוגלת עם צד אחד שטוח וצד אחד מחודד, וקליפה חיצונית קשה ועמידה שלא נמעכת בקלות. בתוך הזרע נמצא העובר, שיש בו כל מה שהצמח צריך כדי להתחיל חיים חדשים ברגע שזורעים אותו ומטפלים בו.

שורשים:

השורשים הם הבסיס של הצמח. למערכת השורשים יש שלושה תפקידים עיקריים: לעגן את הצמח במצע הגידול, לספק לו מים ומזינים כדי שיגדל, ולאגור את העמילנים והסוכרים שנוצרים בפוטוסינתזה. השורש הראשי הוא החלק הראשון שיוצא מזרע מונבט; הוא גדל כלפי מטה לתוך האדמה ומחפש מזינים ולחות. אחרי שהשורש הראשי מתפרש, השורשים הסיביים מסתעפים ממנו ויוצרים רשת תת-קרקעית.

גבעול ונודים:

הגבעול הוא מה שמחזיק את צמח הקנאביס זקוף ונושא את המשקל שלו. יש בו גם את מערכת ההובלה שמעבירה מזינים ומים מהשורשים לעלים. הגבעול מחולק לנודים (מפרקים). בהתחלה השתיל מוציא זוגות של עלים ונודים זה מול זה, וכשהם מתחילים לצאת לסירוגין, זה סימן שהצמח הגיע לבגרות ומוכן לפריחה.

עלים ופטוטרות:

עלה הקנאביס נראה כמו כף יד פתוחה, עם שלושה עד 13 עלעלים מעורקים. לצמח יש עלים קטנים ועלי מניפה גדולים. העלעלים מחוברים לענף או לגבעול דרך עוקץ שנקרא פטוטרת. הצבע והאורך של הפטוטרות משתנים לפי הזן.

אנטומיה של הפרחים: צמח קנאביס נקבה או זכר?

יש צמחי קנאביס זכרים, יש נקבות, ויש כאלה שהם תערובת של השניים. קנאביס הוא צמח דו-ביתי, כלומר לזכר ולנקבה יש איברים משלהם, על צמחים נפרדים.

הזכר מפרה את צמחי הנקבה כדי להתחיל לייצר זרעים. הפרחים מלאי השרף של צמח הנקבה הם מה שהופך לתפרחות, והם מה שאנחנו צורכים. צמחים מעורבים, או הרמפרודיטים, מכילים איברים זכריים ונקביים ויכולים להאביק את עצמם בזמן הפריחה. מגדלים בדרך כלל רואים בהם כאב ראש, כי ההאבקה העצמית הורסת את מה שרצו: צמחים בלי זרעים, עם תפרחות חזקות במיוחד.

צמחי קנאביס זכרים מפתחים אבקנים עם מאבקים, שמייצרים את האבקה שתפרה את צמחי הנקבה, ואלה ייצרו את הזרעים. האבקה הזכרית נאגרת בכדורים קטנים ואובליים שמתקבצים באשכולות על הנודים, ונפתחים כשהם מבשילים וחושפים חמישה אבקנים. אחרי שהזכרים מבשילים, הם בדרך כלל מתים מהר. יש בהם מעט מאוד קנבינואידים וטרפנים.

קנאביס נקבה, לעומת זאת, בנוי מאשכולות של חפים, שהמגדלים קוראים להם הרבה פעמים גביעים או קליקס. בתוך החפים יש את השחלה ואת הפיסטיל עם הצלקת, שמשמשת כמו קולטן לאבקה. ברגע שאבקה נוגעת בצלקת, היא עוברת לשחלה, שם מתרחשת ההפריה ונוצר הזרע, שממלא את כל החף כשהוא מבשיל. הפיסטילים קמלים אחרי שסיימו את התפקיד שלהם (וגם אם לא הואבקו). הזרעים נוצרים בערך 4-6 שבועות אחרי ההפריה.

 

אפשר להמשיך לקרוא על: