האו״ם ולגליזציה של קנאביס: מה באמת השתנה ב-2020

האו״ם לא "אישר" לגליזציה של קנאביס, אבל בדצמבר 2020 הוא עשה צעד היסטורי: הוציא את הקנאביס ואת השרף שלו מרשימה IV של אמנת הסמים מ-1961, הרשימה של החומרים המסוכנים ביותר, והכיר בכך שיש לו ערך רפואי. ההחלטה לא מחייבת אף מדינה להכשיר קנאביס, והוויכוח בין המדינות החברות רחוק מלהיגמר. הנה איך הגענו לשם ומה כל צד אמר.

העמדה של האו״ם השתנתה לאט, יחד עם העמדות של המדינות החברות. מהאמנות הראשונות על סמים במאה ה-20 ועד הדיונים של השנים האחרונות, הארגון דחף לפיקוח הדוק ולרגולציה כדי למנוע שימוש לרעה וסחר לא חוקי בסמים נרקוטיים, כולל קנאביס. השאלה תמיד נעה בין בריאות הציבור, זכויות אדם והמלחמה בסחר הבינלאומי.

ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי: איך זה התחיל

בינואר 2019 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) שש המלצות על קנאביס, כולל הוצאה שלו מחלק מאמנות הפיקוח על סמים של האו״ם. זה היה הסימן הראשון שהמדיניות העולמית מוכנה לבחון את הצמח מחדש.

ההצבעה שנדחתה

ועדת הסמים הנרקוטיים של האו״ם (CND) הייתה אמורה להצביע על ההמלצות כבר במושב של מרץ באותה שנה. אבל לפי דיווחים בעיתונות, הרבה מדינות ביקשו עוד זמן כדי לבחון אם לתמוך בהוצאת הקנאביס מהגדרת "סם נרקוטי" ולגבש עמדה.

הדחייה הזו הראתה כמה הנושא מסובך ושנוי במחלוקת ברמה הבינלאומית.

מה ה-WHO המליץ על CBD

אחת ההמלצות אמרה שקנבידיול (CBD) עם 0.2% THC או פחות (THC הוא החומר הפסיכואקטיבי) לא צריך להיות תחת פיקוח בינלאומי. המדינות החברות דחו את ההמלצה הזו, מכמה סיבות.

חלק טענו ש-CBD ממילא לא נמצא היום תחת פיקוח בינלאומי, אז אין צורך בצעד נוסף. בינתיים CBD הפך לכוכב של עולם הוולנס בשנים האחרונות, וסביבו קמה תעשייה של מיליארדי דולרים.

קנאביס רפואי ופנאי: כמה מדינות כבר שם

בזמן ההצבעה, ב-2020, ליותר מ-50 מדינות היו תוכניות של קנאביס רפואי. קנדה, אורוגוואי ו-15 מדינות בארה״ב כבר הכשירו שימוש למטרות פנאי, ומקסיקו ולוקסמבורג בחנו את האפשרות. כל זה הצביע על מגמה ברורה של קבלה ורגולציה של קנאביס בעולם.

איך הצביעו המדינות ולמה

אחרי ההצבעה, כמה מדינות ביקשו להסביר את ההצבעה שלהן. אקוודור תמכה בכל ההמלצות של ה-WHO וקראה לכך שלייצור, למכירה ולשימוש בקנאביס יהיה "מסגרת רגולטורית שמבטיחה פרקטיקות טובות, איכות, חדשנות ופיתוח של מחקר".

ארה״ב, מצד שני, הצביעה בעד הוצאת הקנאביס מרשימה IV של האמנה היחידה, אבל העדיפה להשאיר אותו ברשימה I. לטענתה, ההחלטה "תואמת את המדע, שמראה שאמנם פותח טיפול בטוח ויעיל שמבוסס על קנאביס, אבל הקנאביס עצמו ממשיך להוות סיכון משמעותי לבריאות הציבור, ולכן צריך להישאר תחת פיקוח לפי האמנות הבינלאומיות".

המדינות שהתנגדו

בצד של המתנגדים, מדינות כמו צ'ילה טענו ש"יש קשר ישיר בין שימוש בקנאביס לבין עלייה בסיכון לדיכאון, ירידה קוגניטיבית, חרדה ותסמינים פסיכוטיים", בין השאר.

גם יפן הביעה דאגה, ואמרה ששימוש לא רפואי בצמח "עלול להוביל להשפעות חברתיות ובריאותיות שליליות, במיוחד בקרב צעירים".

דצמבר 2020: האו״ם מוציא את הקנאביס מרשימה IV

אחרי 60 שנה של דחייה, שלוש שנים של בדיקה מדעית של ה-WHO ושנתיים של דיונים דיפלומטיים, ב-2 בדצמבר 2020 האו״ם הכיר בתכונות הרפואיות של הקנאביס ושל השרף שלו, והוציא אותם מרשימה IV של אמנת הסמים מ-1961, המקום ששמור לחומרים המזיקים ביותר.

מה זה אומר לאמריקה הלטינית

ליצרניות הגדולות ביבשת, כמו מקסיקו ופרגוואי, השינוי הזה יכול להיות הזדמנות ענקית לדחוף שינויים משפטיים, מדעיים ותעשייתיים.

ההחלטה פותחת דלת למחקר רפואי ולתעשיית הקנאביס, ויוצרת מסגרת נוחה יותר לפיתוח ולשיווק של מוצרים מבוססי קנאביס.

"ניצחון של המדע על הפוליטיקה"

"אלה חדשות מדהימות למיליוני מטופלים בכל העולם, וניצחון היסטורי של המדע על הפוליטיקה", אמר קנזי ריבולה-זמולי (Kenzi Riboulet-Zemouli), חוקר שמתמחה בנושא, בהודעה שפרסם ביום ההצבעה באתר של הארגון שלו (FAAAT think & do tank). המשפט הזה מסכם את העיקר: מדיניות סמים צריכה לשבת על ראיות מדעיות, לא על דעות קדומות או אג'נדות פוליטיות.

הדוקטרינה הישנה של האו״ם

הדוקטרינה שהאו״ם החזיק בה לגבי קנאביס הייתה "שריד של חוקי הסמים הבינלאומיים הקיצוניים ביותר, שירשנו מהמוסר של שנות ה-50", לדברי החוקר.

היא הייתה קשורה "לגזענות, לחוסר סובלנות ולחוסר כבוד כלפי עמים ילידיים ותרבויות, שהיו סימן ההיכר של התקופה הקולוניאלית", הוסיף זמולי. והצעד חשוב עוד יותר אם זוכרים שהקנאביס נכנס לרשימה IV "בלי שעבר שום הערכה מדעית", לדבריו.

"עם ההחלטה הזו, האו״ם סוגר 60 שנה של הכחשה של מה שתועד כאחד הצמחים הרפואיים העתיקים ביותר שהאנושות בייתה", אמר החוקר הצרפתי-אלג'יראי מברצלונה ביום ההצבעה. המשפט מזכיר כמה עמוקים השורשים של הקנאביס כצמח מרפא, וכמה פוטנציאל יש לו לשימושים טיפוליים בעתיד.

השינוי בעמדת האו״ם הוא צעד משמעותי לקראת הכרה עולמית בתכונות הרפואיות של הקנאביס, ונקודת ציון בהיסטוריה של מדיניות הסמים הבינלאומית.

אז מה השורה התחתונה

ההכרה של האו״ם בתכונות הרפואיות של הקנאביס והוצאתו מרשימה IV של אמנת 1961 הן אבן דרך. אבל הדעות בין המדינות עדיין חלוקות, והנושא מסובך, כך שהוויכוח על רגולציה של קנאביס ימשיך עוד שנים.