סוגי מערכות השקיה: ידנית, טפטוף או השקיה תת-קרקעית?

מערכת השקיה היא חלק מרכזי בפאזל של גידול קנאביס. יש שלוש דרכים עיקריות להשקות: ידנית עם צינור, בטפטוף, או במערכת תת-קרקעית אוטומטית. השקיה ידנית זולה ופשוטה אבל לא מדויקת, טפטוף חוסך הרבה מים ומתאים לקבוצת צמחים, והשקיה תת-קרקעית מתאימה לשטחים גדולים ועובדת לבד. הבחירה תלויה בגידול שלכם, בסגנון החיים ובכמה נוחות אתם רוצים.

אז היום נספר לכם על סוגי ההשקיה וניתן לכם את כל המידע כדי לבחור את מה שהכי מתאים לגידול ולחיים שלכם.

השקיה ידנית

זו ההשקיה הכי נפוצה שיש, בעיקר כי היא פשוטה: כל מה שצריך זה צינור, כמה מחברים ולפעמים אקדח השקיה. ובואו נודה בזה, מי לא השקה פעם עם צינור ביד ואצבע על הפתח? בדרך כלל משתמשים בה לאדניות, לעציצים ולשטחים קטנים או בינוניים.

היתרון הגדול של השקיה ידנית הוא שקל להתקין אותה והיא זולה. החיסרון העיקרי: כי הכול ידני וקשה לשלוט בכמות המים, קל מאוד להשקות חלק מהצמחים יותר מדי וחלק פחות מדי.

איך משקים צמח קנאביס ידנית: הציוד הבסיסי

• צינור: בדרך כלל עשוי PVC, ויש סוגים שונים לפי האורך שצריך וסוג השטח שמשקים. הנפוצים בשוק הם צינורות נגד פיתולים, צינורות ספירלה וצינורות נמתחים בלחץ.
• מחברים: מחברים את הצינור לברז ומתאימים אותו לאקדח ההשקיה. יש שתי שיטות עיקריות: עם חבקים, או, הכי נפוץ, עם מחברי קליק מהירים.

השקיה בטפטוף

ההשקיה האוטומטית הזאת נקראת גם השקיה מקומית, כי היא משקה את הצמח בדיוק איפה שהוא צריך: בשורש. טפטוף מומלץ מאוד לקבוצות של צמחים, כי הוא פשוט להרכבה וחוסך הרבה מים. אז איך זה עובד?

מה צריך לדעת לפני שמתקינים צינור טפטוף:

• המערכת עובדת בלחץ נמוך, אז חובה להשתמש במקטין לחץ כדי שהמערכת לא תיהרס.
• הספיקה ביציאות בדרך כלל מינימלית, אז כל חלקיק יכול לסתום את הטפטפת. לכן מומלץ מאוד להתקין מסנן.
• הבחירה תלויה בסוג הצמחים ובצרכים שלהם, ולפי זה בוחרים את סוג הטפטפת המתאים.

סוגי טפטפות

• טפטפות פשוטות: בדרך כלל עם ספיקה קבועה, ומשתמשים בהן לצמחים עם צריכת מים רגילה. אנחנו ממליצים עליהן לשטחים של עד 25 מטר.
• טפטפות מווסתות לחץ: אותן אנחנו ממליצים להשקיית קנאביס במערכות גדולות או בשטח עם שיפוע, כי הן מבטיחות שכל הטפטפות מוציאות את אותה ספיקה.
• טפטפות מתכווננות: מתאימות לכל דבר, והרבה מגדלים מתים עליהן, כי הן הטפטפת האידיאלית לצמחים עם צריכת מים שונה.
• מיקרו-ממטירים: אלה בדרך כלל מפזרים קטנים שמתחברים לצנרת הטפטוף. הם מעולים להשקיה של הרבה צמחים, או של מדשאות קטנות או כאלה שקשה להתאים להן השקיה קבורה.

השקיה תת-קרקעית

זו השקיה שמיועדת בעיקר לשטחים גדולים. היתרונות העיקריים שלה:

• היא דיסקרטית, כי לא רואים שום ציוד על השטח שמשקים.
• אם מרכיבים אותה טוב, אפשר לחסוך הרבה מים לעומת השקיה ידנית.
• אם הופכים אותה לאוטומטית, כבר לא צריך לזכור להשקות, ונשאר יותר זמן לדברים אחרים.
• חשוב לדעת שהשקיה תת-קרקעית בנויה מכמה חלקים, ולכל אחד יש תפקיד משלו.

מערכת השקיה תת-קרקעית אוטומטית: החלקים החשובים

נקודת חיבור למים:

במערכת השקיה ביתית כזאת, הדבר הראשון שצריך לחשוב עליו הוא מאיפה המערכת תקבל מים. נקודת החיבור יכולה להשתנות לפי האפשרויות בגינה ולפי האזורים השונים. הנפוצות הן: חיבור לרשת המים, מאגר מים, באר או קידוח.

תיבת ברזים:

חשוב לזכור שלפי הספיקה והלחץ בנקודת החיבור, אפשר להוסיף אזורי השקיה שונים. אבל מה זו תיבת ברזים? זה המקום שבו הקו הראשי מתפצל לאזורים שונים. לפני כן צריך לתכנן את החלוקה כמו שצריך, ובשביל זה צריך לדעת איפה יעמדו הממטירים, כמה יהיו, מה הספיקה ומה הלחץ.

צנרת:

זה תלוי בקיבולת של נקודת החיבור, כי לפיה מחליטים על קוטר הצינור. בגינות פרטיות הנפוצים הם 25 ו-32 מ״מ.

מחברים:

זוויות, מחברי T ומחברים ישרים תמיד נחוצים כדי להתאים את הצנרת לשטח. ההמלצה שלנו: להשתמש בכמה שפחות זוויות, כי כל זווית גורמת לאובדן לחץ ויכולה להוריד משמעותית את הספיקה של המערכת.

ממטירים ומפזרים:

הם ה"שחקנים" שאחראים לפזר את המים בגינה באופן אחיד. ההבדל ביניהם: מפזרים מושלמים לשטחים קטנים, בקוטר של בערך 4-5 מטר, והיתרון שלהם הוא שהם זולים וקל לכוונן אותם. ממטירים, לעומת זאת, זורקים את המים למרחק גדול הרבה יותר, אז הם אידיאליים לשטחים גדולים. אנחנו ממליצים לא לערבב ממטירים ומפזרים באותו אזור, כי הספיקות שלהם שונות מאוד: האזור של הממטירים יישאר יבש מדי, או שהאזור של המפזרים יוצף.

אוטומציה:

אם רוצים לשכוח מלפתוח ולסגור את הברז, אפשר להוסיף למערכת התת-קרקעית שליטה אוטומטית. היא צריכה שקע חשמל כדי לעבוד, אבל יש גם מערכות שעובדות על סוללות. אז איך עושים השקיה אוטומטית? אלה החלקים שצריך:

• ברזים חשמליים: אלה ברזים אלקטרוניים (סולנואידים), שבדרך כלל יושבים בתיבת הברזים, והדגמים הנפוצים מחוברים בכבל למחשב השקיה.
• מחשב השקיה: הוא שולט בברזים, ודרכו מתכנתים את ההשקיה איך שרוצים.
• כבלים: הם מעבירים את האות ממחשב ההשקיה לברזים. חשוב לדעת שבדרך כלל לא מומלץ למשוך אותם למרחק של יותר מ-20-30 מטר, כי האות שהם מעבירים חלש יחסית.

עכשיו, כשאתם מכירים את סוגי ההשקיה, נשאר רק לבחור את מה שהכי מתאים לגידול שלכם, לסגנון החיים ולנוחות שלכם.

 

 

 

אם אהבתם את התוכן הזה, אולי יעניין אתכם גם...

 

[embed]https://www.cosechalibre.com/aceite-de-cbd-hacerlo-en-casa-vs-comprarlo/[/embed]