איך שומרים על גראס טרי: למה תפרחות מזדקנות ואיך עוצרים את זה

כדי שגראס יישאר טרי, שומרים אותו בצנצנת זכוכית אטומה ולא שקופה, במקום חשוך וקריר (בסביבות 21°C ולא מעל 25.5°C), בלי עודף לחות ובלי פלסטיק. ככה התפרחות מחזיקות חודשים, ואפילו יותר משנה, בלי לאבד יותר מדי חוזק וטעם. מי שהשאיר כמות רצינית בצד ושכח ממנה מכיר את התוצאה ההפוכה: באדים יבשים שכבר לא מכים כמו פעם. ההזדקנות בלתי נמנעת, אבל אחסון נכון מאט אותה מאוד, והנה כל מה שמשפיע עליה.

מה קורה לתפרחות קנאביס כשהן מזדקנות?

איבוד THC

כשהגראס נחשף לחום, לחמצן ולקרינת UV, הקנבינואידים שבתוכו (כולל ה-THC) מתחילים להתפרק. זה לא קורה מהר, אבל אחרי כמה שבועות כבר מרגישים את ההבדל. ג'וינט מהגראס הזה לא ישאיר אתכם פיכחים, אבל גם לא יסטל כמו הג'וינט שגלגלתם ביום שהבאתם אותו.

הפיכה ל-CBN

כשה-THC מתפרק הוא לא נעלם לגמרי: הוא הופך לקנבינואיד אחר שנקרא CBN, שיש לו השפעה פסיכואקטיבית קלה, אבל לבד הוא לא נותן סטלה. ההמרה הזאת קורה בעיקר כשהגראס נחשף לחמצן ולחום, ולוקחת זמן.

איבוד טעם

אחסון במקום חם לא רק מוריד את ה-THC. כשהגראס מאבד מהחוזק שלו, גם הטעם נפגע, והעשן יוצא גס יותר כי הטרפנים מתייבשים עם הזמן. וגם עודף אור ולחות עושים נזק.

מה גורם לגראס להזדקן

לחות:

באחסון קנאביס צריך לשמור על איזון מדויק בלחות. אם נכנסת יותר מדי לחות, יש סיכון לעובש. ואם אין מספיק לחות, הטרפנים והקנבינואידים נובלים עם הזמן. שני התרחישים שונים לגמרי, אבל שניהם נגמרים באותה תוצאה מבאסת.

טמפרטורה:

טמפרטורות גבוהות, שבאות הרבה פעמים יחד עם עודף לחות, מאיצות את הפירוק של קנבינואידים וטרפנים. ככלל, חשוב שהטמפרטורה במקום שבו שומרים את התפרחות לא תעלה על 25.5°C, כי כל סביבה שנעה בין 25.5 ל-30°C היא חגיגה לעובש.

אור:

בקיצור, חשיפה מתמשכת לקרינת UV הורסת את הטרפנים, את ה-THC ואת שאר הקנבינואידים. הבעיה חמורה במיוחד באזורים חמים ולחים, שם האור מתחבר לחום וללחות ופוגע במלאי שלכם.

החומר של הכלי:

ולבסוף, דבר שהרבה לא יודעים: החומר של הכלי משפיע ישירות על קצב ההזדקנות של הגראס. הרבה שומרים תפרחות בקופסאות פלסטיק, אבל הפלסטיק יכול לגרום לגראס "להזיע".

כלומר, כמו בהזעה, התפרחות משחררות את הלחות שבתוכן. בסוף הן יוצאות יבשות ונותנות עשן גס יותר.

איך שומרים על גראס טרי לאורך זמן

קיור נכון:

בעצם, אחסון נכון של קנאביס מתחיל כבר בקיור אחרי הקציר. מה שמעניין הוא שהקיור דורש בדיוק את אותם תנאים שהתפרחות צריכות גם אחר כך.

צריך מקום קריר, חשוך ויבש במידה. מפרידים את התפרחות מהענפים, גוזמים את עלי הסוכר (העלים הקטנים שמכוסים בטריכומים) ושמים את התפרחות בצנצנות זכוכית, ממלאים רק עד ¾.

אחרי כמה שבועות של סבלנות מקבלים את הפרס: תפרחות טריות ומוכנות לעישון. אבל כדי שהן יישארו טריות לאורך זמן, חשוב לא להשאיר עודף לחות כלוא בצנצנות הקיור.

כלים אטומים מזכוכית או קרמיקה, או שקיות ואקום:

אחרי שהתפרחות עברו קיור כמו שצריך, הכי טוב לשמור אותן בצנצנות זכוכית עם סגירה הרמטית. בגלל הנזק שהחמצן עושה, כלי אטום הוא הבחירה הכי טובה כדי לשמור על איכות הגראס.

חשוב לבחור את הכלי בתשומת לב. פלסטיק יכול להאיץ את ההזדקנות, אז קופסת טאפרוור זה לא רעיון טוב. צנצנת זכוכית או קרמיקה, לעומת זאת, תשמור על הגראס טרי ובטוח.

גם שקיות ואקום עובדות מצוין, כי אין בהן אוויר.

לשמור בחושך:

חוץ מזה שהכלי צריך להיות אטום ומזכוכית או קרמיקה, הוא צריך להיות גם לא שקוף. אור פוגע בקנאביס, וכלי אטום לאור נותן הגנה מלאה. אם הכלי שקוף, חשוב שהחדר שבו שומרים יהיה חשוך לגמרי, עם אורות כבויים. ואם משתמשים בצנצנות כהות שלא עובר בהן אור, אפשר להדליק את האור בלי דאגות.

לשמור על טמפרטורה קרירה:

ברגע שהתפרחות בכלי הנכון, חשוב שהחדר יישאר קריר כל הזמן, מתחת ל-25.5°C, כדי למנוע עובש. הטמפרטורה האידיאלית היא בסביבות 21°C.

לשמור על ניקיון במקום האחסון:

כשכמעט הכול מסודר, נשאר לשמור על ניקיון. לנגב אבק מהצנצנות ומהמדפים, ולשאוב או לשטוף את הרצפה לפי הצורך. וכדאי לבלות כמה שפחות זמן בחדר האחסון, כי כל לכלוך שתשאירו תצטרכו לנקות אחר כך.

כמה זמן גראס מחזיק בצנצנת?

אז בטח אתם שואלים את עצמכם: "כמה זמן גראס מחזיק בצנצנת זכוכית?" אם שומרים אותו כמו שצריך, בצנצנת זכוכית אטומה, רחוק מאור ובמקום קריר, הוא יכול להחזיק חודשים ואפילו יותר משנה בלי לאבד יותר מדי מהחוזק ומהאיכות.

הכי חשוב להימנע מחשיפה לאוויר, לאור וללחות, כי הם מאיצים את הפירוק של הקנבינואידים ופוגעים בטעם ובטריות של התפרחות

אפשר להקפיא גראס?

יש כל מיני סיבות שבגללן מגדל ביתי ירצה לא רק לשמור את הקציר לטווח ארוך, אלא גם "להקפיא" אותו בנקודה מדויקת של ייבוש וקיור.

הרבה כנראה כבר נתקלו בצמחים שהיה להם טעם טוב יותר לפני הקיור מאשר אחריו, או שמו לב שזן מסוים איבד קצת מההיי האנרגטי שלו אחרי הקיור. במקרים כאלה, אופציה מצוינת היא להקפיא את התפרחות ברגע שהן מגיעות לרמת הייבוש או הקיור הרצויה, וככה הן שומרות הרבה יותר זמן על התכונות שהיו להן ברגע ההקפאה.

בשביל זה אורזים את התפרחות כמו שתיארנו קודם ומכניסים את הצנצנות או השקיות למקפיא. ליתר ביטחון, אפשר אפילו להכניס צנצנת אטומה לתוך שקית ואקום ולאטום גם אותה.

כשמפשירים, צריך סבלנות: לתת לגראס להגיע לטמפרטורת החדר כמה שעות לפני שפותחים את הצנצנות או השקיות. אחרי שפותחים, חוזרים על זה ונותנים לתפרחות להסתגל לטמפרטורה וללחות של החדר עוד כמה שעות לפני שמעשנים.