פייפים ביתיים: מה באמת עובד כשאין לכם במה לעשן
צריכה

פייפים ביתיים: מה באמת עובד כשאין לכם במה לעשן

פייפים: יש המון דברים שמסתובבים בבית ואפשר להפוך אותם, במעט מאמץ, לכלי עישון שעובד מצוין.

מאת מערכת CosechaLibre5 דקות קריאה

אין תסכול גדול יותר מזה שבא לכם לעשן ומתברר שאין לכם עם מה. הפייפים הביתיים שבאמת עובדים הם פייפ מתפוח או מירק קשה, פייפ מקנה במבוק, פחית משקה כפופה ובונג גרביטציה או בונג מפל מבקבוק פלסטיק — כל אחד מהם נבנה תוך כמה דקות ממה שכבר יש בבית. הכלל היחיד שאסור לשבור: אף פעם לא שורפים תפרחות ישירות על פלסטיק. כל מעשן נתקל בבעיה הזאת לפחות פעם אחת בחיים.

יש כל מיני סיבות למה אנשים מאלתרים כלי עישון בבית. אולי נגמרו לכם הנייר והפילטרים, אולי פשוט אין לכם אביזר עישון כי מסוכן מדי להחזיק אחד כזה בבית.

לא משנה מה הסיבה, יש המון חפצים ביתיים שאפשר להפוך לכלי עישון שייתן לכם חוויית עישון מהירה וקלה, בלי יותר מדי מאמץ בהכנה.

לפני שאתם מתאהבים במאדה לקנאביס או בפייפ ביתי ומעשנים עם מה שיש בבית, יש כמה אזהרות שכדאי להכיר.

אזהרות לפני שמעשנים בפייפ ביתי

לא משתמשים בפלסטיק במקום שבו שורפים את הקנאביס.

פלסטיק נמס ברגע שמקרבים אליו אש, והאדים שלו רעילים ברמות. אפשר להשתמש בפלסטיק כדי להכיל את העשן, אבל בכל כלי כזה החלק שבו בוער החומר צריך להיות ממתכת או מחומר אחר שאינו פלסטיק.

לא לוקחים פרי רקוב כשמכינים פייפ מפירות.

אוכל רקוב הופך לדייסה ומתפרק בלי שום מאמץ, וזה הורס לכם את כל העבודה. עדיף לבחור פרי או ירק קשה ובשל.

חומרים רעועים — לא מומלץ, נקודה.

תשתמשו בחומרים חזקים, כאלה שלא יתפרקו לכם באמצע, כדי שהקנאביס הבוער לא ייפול ויצית משהו.

סוגים של פייפים ביתיים

פייפ מבמבוק או מקנה

קחו חתיכה דקה של במבוק וחתכו אותה כך שקצה אחד יישאר סגור באותה מחיצת עץ טבעית שיש בבמבוק, והקצה השני ייחתך בצורה נקייה — הוא יהיה הפייה.

קדחו או חתכו חור בקוטר 1.5 ס"מ בקצה הסגור, ומהשאריות של הקנה גלפו קערית קטנה שתיכנס בדיוק לתוך החור שיצרתם.

כדאי לקחת חתיכת במבוק דקה עוד יותר, רצוי כזו שיש בה מחיצת עץ בקצה הצר — היא תשמש כמסננת שתמנע מאפר להגיע לפה.

כל מה שצריך זה לנקב חור ממש קטן במחיצה הזאת, ולהיזהר לא לשבור אותה לגמרי.

פייפ מפרי או ירק (סטייל תפוח)

הכנת פייפ ביתי כזה עובדת בערך אותו דבר עם רוב הפירות והירקות: לוקחים עיפרון ודוחפים אותו לאורך הפרי. התעלה הזאת תהיה הצינור הראשי שדרכו עובר העשן.

אחר כך עושים עוד שני חורים בניצב לצינור ומחברים ביניהם כדי שהעשן יזרום. עכשיו יש לכם מקום להניח בו את הקנאביס ופתח אוויר, וזהו — יש פייפ.

כדאי להרחיב קצת את החלק שבו יושב הקנאביס. קערית מתכת שקונים בסמוק־שופ היא שדרוג מצוין לפייפים האלה ועושה את העישון הרבה יותר נוח.

הפייפ הזה עובד עם שלל פירות וירקות: תפוחים, אגסים, מלונים, אבטיחים, בננות, מלפפונים ועוד המון. תפוחים הם הקלאסיקה — הפרי שהכי הרבה אנשים הפכו לפייפ.

פחית שתייה

פחיות שתייה קלות להפוך לפייפ ביתי אפילו יותר מבקבוק פלסטיק. לוחצים את הפחית משני הצדדים קרוב לתחתית כדי ליצור שקע קטן, ואז מנקבים את השקע במחט או בעט כדי לייצר מעין "מסננת" קטנה שעליה מניחים את הקנאביס. המסננת תחזיק את התפרחות במקום ולא תיתן לאפר או לחתיכות להיכנס לפה בזמן השאיפה. עושים חור קטן למעלה בשביל קרבורטור ושאיפה נוחה יותר — והפייפ מפחית מוכן. 

מה זה בונג גרביטציה?

בונג גרביטציה (gravity bong) מנצל את כוח הכבידה ולחץ שלילי כדי למלא תא שלם בעשן, שאותו שואפים בבת אחת. כל מה שצריך לעשות זה להדליק את הקערית, להרים את הבונג ולשאוף תוך כדי שדוחפים אותו מטה. בעצם זה לעשן קנאביס מתוך בקבוק.

הרבה אנשים שואלים איך מכינים פייפ ביתי, והיופי בבונג גרביטציה הוא שאפשר לבנות אותו לבד, מחומרים פשוטים שכבר מסתובבים בבית. סוף סוף שימוש לכל בקבוקי הפלסטיק האלה, ובלי דרמות מיותרות.

איך הבונג עובד בעצם?

המדע שמאחורי הכלי הזה פשוט: העשן נדחס לריאות בריכוז גבוה וממלא אותן בנפח הרבה יותר גדול משאיפה רגילה. ברגע שאתם שואפים מהבקבוק, אתם למעשה מכניסים לריאות קערית שלמה של קנאביס בשאיפה אחת.

אם תכינו פייפ ביתי, ובעיקר בונג גרביטציה, תגלו שהוא מספק מנה רצינית של THC — אז לא ממליצים עליו למי שרגיש או למתחילים שרק נכנסים לעניין.

מה זה בונג מים (בונג מפל)?

בונג המפל, או בונג המים, נבנה מבקבוק מים גדול. בניגוד לבונג הדלי, הוא באמת משתמש בכוח הכבידה כדי לייצר את העשן. היתרון: הריאות שלכם לא צריכות להתאמץ כדי למלא את הבונג בעשן — אבל לרוקן אותו, זה כבר התפקיד שלכם.

איך מכינים בונג מים ביתי — שלב אחר שלב

שלב 1:

בניגוד לבונג גרביטציה מסוג דלי, כאן צריך רק בקבוק אחד גדול של 2 ליטר. את הפקק של הבקבוק תהפכו לקערית בעזרת נייר אלומיניום. תנקבו חור בפקק וכמה חורים קטנים בנייר האלומיניום כדי לאפשר זרימת אוויר. ממלאים את הקערית בתפרחות ומניחים בצד.

שלב 2:

עכשיו לוקחים מספריים או סכין יפנית ועושים חור בחצי התחתון של הבקבוק — זה יהיה חור הניקוז, הקרבורטור. החור צריך להיות קטן מספיק כדי לסתום אותו באצבע.

שלב 3:

כשהאצבע סותמת את הקרבורטור, ממלאים את הבקבוק במים ומשאירים כמה סנטימטרים בחלק העליון. רצוי להחזיק את האצבע על החור עד לרגע השאיפה.

שלב 4:

בשלב הזה כדאי להיות במקום שלא אכפת לכם שיירטב, כי הולכים לרוקן את כל תכולת הבקבוק. מברגים את הפקק עם הקערית והתפרחות, ואז מסירים את האצבע מהקרבורטור; ברגע שהמים מתחילים לצאת מהחור, מדליקים את החומר. בזמן שהמים יוצאים, העשן עובר מהקערית לתוך הבקבוק וממלא אותו לאט לאט. כשכל המים יצאו, סותמים שוב את החור באצבע כדי שהעשן לא יברח.

שלב 5:

עכשיו אפשר לשאוף. מסירים את הפקק ומתחילים למשוך את העשן. ברגע שתורידו את האצבע מהקרבורטור, הלחץ ידחוף את העשן ישר לריאות. ומכאן — תתכוננו, מגיעה שאיפה רצינית.

אפשר גם לקרוא...