השפעות פסיכולוגיות של קנאביס: מה עישון גראס עושה לראש

כן, עישון קנאביס יכול להשפיע על הנפש: ה-THC נכנס מהר לדם, מגיע למוח ומשנה זמנית מצב רוח, זיכרון, תיאבון ושינה. השינוי הזה זמני, אבל שימוש כבד וקבוע, במיוחד בגיל צעיר ועם THC גבוה, קשור במחקרים לסיכון גבוה יותר להתמכרות, לחרדה ולתסמינים פסיכוטיים. אנשים מעשנים גראס כבר מאות שנים, לרפואה ולהנאה, ודווקא היום ההשפעה הפסיכולוגית שלו נמצאת במרכז הוויכוח.

כשמעשנים, ה-THC עובר מהר לזרם הדם, מגיע למוח ונקשר לקולטנים הקנבינואידיים. הקולטנים האלה הם חלק מהמערכת האנדוקנבינואידית, שיש לה תפקיד מרכזי בוויסות מצב הרוח, התיאבון, הזיכרון והשינה.

המפגש של THC עם הקולטנים האלה משנה את הפונקציות האלה לזמן מה, וזה בדיוק מה שמרגישים מיד אחרי שמעשנים.

לחלק מהאנשים זה כיף, לאחרים זה מטלטל, במיוחד למי שרק מתחיל או למי שהגזים בכמות.

קנאביס ובריאות הנפש: שלושה מיתוסים שכדאי לשבור

סביב קנאביס יש המון מיתוסים וחצאי אמיתות. כדי להחליט בשכל על השימוש, צריך להפריד בין עובדות לסיפורים. הנה שלושה מהמיתוסים הכי נפוצים, ומה עומד מאחוריהם באמת.

מיתוס 1: "קנאביס לא משפיע על בריאות הנפש"

לא נכון. האמונה שלגראס אין שום השפעה על הנפש פשוט שגויה. שימוש ממושך בריכוזים גבוהים של THC, החומר הפעיל העיקרי בצמח, יכול להעלות משמעותית את הסיכוי לפתח התמכרות.

בנוסף, מחקר שפורסם ב-The Lancet מצביע על כך שמי שמעשנים קנאביס באופן קבוע נוטים יותר לפתח פסיכוזה הקשורה לקנאביס ולחוות אפיזודות דיכאון חוזרות.

מיתוס 2: "עישון קבוע של קנאביס מוריד חרדה"

לא נכון. המיתוס הזה נולד מבלבול בין הרכיבים של הצמח. לקנאביס יש שני רכיבים עיקריים: CBD ו-THC. את ה-CBD מפיקים לשימוש בבעיות גופניות ונפשיות מסוימות, כמו חרדה, והוא לא ממסטל.

לעומת זאת, ה-THC, שנמצא בגראס שמעשנים להנאה, הוא מה שנותן את תחושת האופוריה וההנאה, אבל הוא לא טיפול בחרדה. בחלק מהמקרים THC אפילו מחמיר את תסמיני החרדה במקום להקל עליהם.

מיתוס 3: "קנאביס בטוח כי הוא לא ממכר"

לא נכון. הרבה אנשים חושבים שגראס זה חומר תמים לגמרי, אבל שימוש ממושך יכול להוביל להתמכרות. נכון, לוקח לתלות להיווצר יותר זמן מאשר בקוקאין או במתאמפטמין, אבל התמכרות לקנאביס היא דבר אמיתי ומזיק.

מי שמפתחים התמכרות לקנאביס יכולים להתקשות לזכור או ללמוד דברים חדשים, ולהגיע למצב שבלי גראס הם לא מרגישים טוב רגשית ונפשית.

התלות הזאת יכולה ליצור בעיות בזוגיות ובחיים היומיומיים: אנשים מתרחקים מהמשפחה, מהחברים ומדברים שפעם אהבו לעשות.

השורה התחתונה על המיתוסים

לפרק את המיתוסים האלה זה הכרחי כדי להבין מה קנאביס באמת עושה לנפש ולגוף. להכיר בכך שהוא יכול להשפיע על בריאות הנפש, שהוא לא תרופת פלא לחרדה ושהוא יכול לגרום להתמכרות — זה הבסיס להחלטה מושכלת על השימוש.

המחקר על הצמח הזה ממשיך להתקדם, אז שווה להתעדכן ולשאול שאלות על כל מידע שמסתובב.

ההשפעות הפסיכולוגיות של קנאביס: מה הוא עושה לראש

ההשפעה של קנאביס על המוח מעניינת ומדאיגה יותר ויותר אנשים. מחקרים עדכניים שפורסמו ב-The Journal of Psychopharmacology, ב-Neuropsychopharmacology וב-International Journal of Neuropsychopharmacology מראים איך השימוש בו יכול להשפיע על שורה של תהליכים קוגניטיביים ופסיכולוגיים.

כמה אנשים בעולם משתמשים בקנאביס

לפי המשרד של האו״ם לסמים ולפשיעה (UNODC), נכון לנתוני 2018 כ-192 מיליון אנשים בעולם בני 15 עד 64 משתמשים בקנאביס לפנאי. בערך 35% מהם בני 18 עד 25, כלומר חלק גדול מהמשתמשים הם צעירים.

המוח בגילים האלה עוד מתפתח, ולכן הוא עלול להיות פגיע במיוחד להשפעות ארוכות הטווח של קנאביס.

התפקיד של טטרה-הידרוקנבינול (THC)

טטרה-הידרוקנבינול (THC) הוא הרכיב הפסיכואקטיבי המרכזי בקנאביס. הוא פועל על המערכת האנדוקנבינואידית במוח, שבה יש קולטנים ייעודיים שמגיבים לרכיבים הכימיים של הצמח.

הקולטנים האלה נמצאים בכמות גדולה באזורים הפרה-פרונטליים והלימביים של המוח, אזורים קריטיים לוויסות של מנגנוני התגמול והמוטיבציה.

איך THC משנה את הכימיה של המוח

הקולטנים הקנבינואידיים מווסתים את האיתות של כמה מוליכים עצביים חשובים, ביניהם דופמין, חומצה גמא-אמינובוטירית (GABA) וגלוטמט.

דופמין

דופמין הוא מוליך עצבי מרכזי במוטיבציה, בתגמול ובלמידה. כש-THC פוגש את הקולטנים הקנבינואידיים, הוא יכול לשנות את השחרור והוויסות של דופמין, וזה עלול להשפיע על המוטיבציה ועל היכולת ליהנות.

חומצה גמא-אמינובוטירית (GABA)

GABA הוא מוליך עצבי מעכב, עם תפקיד מרכזי בוויסות הריגוש של תאי העצב ובוויסות החרדה. THC יכול להשפיע על האיתות של GABA, ומכאן שינויים ברמות החרדה ובוויסות הרגשי.

גלוטמט

גלוטמט הוא המוליך העצבי המעורר העיקרי במוח, והוא מעורב בתהליכים קוגניטיביים כמו זיכרון ולמידה. THC יכול לשבש את האיתות של גלוטמט, וזה עלול לפגוע בתפקודים קוגניטיביים.

קנאביס ובריאות הנפש: מוטיבציה ותגמול

קנאביס לא משפיע רק על הדרך שבה אנחנו חושבים, אלא גם על איך שאנחנו מרגישים ומתנהגים. לכן כדאי להתעכב על מחקרים חדשים שבדקו את ההשפעה שלו על מוטיבציה ועל המעגלים במוח שקשורים אליה.

ההשפעה על מוטיבציה ועל ביצועים

מחקרים מצביעים על כך שקנאביס יכול להשפיע על מעגלי התגמול והמוטיבציה במוח. השינויים האלה עלולים לפגוע בביצועים ביום-יום, בעבודה או בלימודים, כי המוטיבציה ותחושת התגמול יורדות.

במחקר עדכני אחד הנבדקים ביצעו משימה בזמן סריקת MRI: הם היו צריכים להגיב לריבועים כחולים וכתומים, ועל תגובה נכונה לריבוע כתום קיבלו פרס כספי.

המודל הזה איפשר לבדוק איך המוח מגיב לתגמול, עם התמקדות בסטריאטום הוונטרלי, אזור מפתח במערכת התגמול של המוח.

התוצאות הראו השפעות עדינות של קנאביס על הסטריאטום הוונטרלי, למרות שהנבדקים היו משתמשים מתונים. ההערכה היא שאצל משתמשים כבדים וכרוניים ההשפעה תהיה בולטת יותר.

ההשפעות הנפשיות של קנאביס: אנהדוניה ופסיכוזה

שימוש בקנאביס קשור גם לבעיות נפשיות, ביניהן אנהדוניה (חוסר יכולת ליהנות) אצל בני נוער. הבעיה הזאת החריפה בזמן הסגרים של הקורונה.

פסיכוזה מקנאביס

קנאביס יכול להיות גורם סיכון להתפתחות אפיזודות פסיכוטיות ולסכיזופרניה. מחקר אחד מצא ששימוש מתון בגראס מעלה את הסיכון לתסמינים פסיכוטיים אצל צעירים, במיוחד אצל מי שיש להם נטייה גנטית לפסיכוזה.

במחקר שכלל 2,437 בני נוער וצעירים (בני 14 עד 24), אצל משתמשי קנאביס בלי נטייה לפסיכוזה הסיכון לתסמינים פסיכוטיים עלה מ-15% ל-21%, ואצל מי שיש להם נטייה הוא קפץ מ-25% ל-51%.

עדיין לא ברור לגמרי למה קנאביס קשור לאפיזודות פסיכוטיות, אבל ההשערה היא שדופמין וגלוטמט ממלאים תפקיד חשוב בנוירוביולוגיה של המצבים האלה.

מחקר אחר, עם 780 בני נוער, קישר בין שימוש בקנאביס וחוויות פסיכוטיות לבין אזור במוח שנקרא "אונקוס" (uncus). הוא חלק מהפיתול הפרה-היפוקמפלי (שקשור לזיכרון), סמוך לאזורים שמעבדים ריחות, ויש בו כמות גדולה של קולטנים קנבינואידיים.

מה קובע איך קנאביס ישפיע עליכם

ההשפעות הקוגניטיביות והפסיכולוגיות של קנאביס תלויות בכמה גורמים: המינון (תדירות, משך השימוש וחוזק החומר), המין הביולוגי, פגיעות גנטית והגיל שבו התחלתם. השאלה הגדולה היא אם ההשפעות האלה זמניות או קבועות. סקירה שמסכמת כמה מחקרים מצביעה על כך שבשימוש מתון, ההשפעות יכולות להיחלש אחרי תקופות של הפסקה.