עט וקס: מה זה ואיך מעשנים ווקס בלי לבזבז אותו

עט וקס (wax pen) הוא וייפורייזר קטן שמחמם ווקס, תמצית קנאביס חזקה, עד שהוא מתאדה, וזו אחת הדרכים הכי נוחות לצרוך אותו. הווקס עצמו הוא תמצית BHO (שמן חשיש שמופק בבוטאן) עם ריכוז גבוה של קנבינואידים וטרפנים, ולכן הוא נראה אטום וקרמי, דומה לשעוות דבורים, ומכאן גם הכינוי honeycomb. יש לו עוד שמות, כמו crumble, sugar או budder, תלוי בצבע ובמרקם של המוצר הסופי.

כמו כל תמצית, ווקס מתקבל בטכניקה שמפרידה את הטריכומים מהחומר הצמחי. ככה יוצא שרף עם ריכוז גבוה בהרבה של THC ו-CBD.

איך מכינים ווקס?

התהליך דומה מאוד לזה של שאטר ושל תמציות BHO אחרות.

קודם משרים את הטרים והתפרחות בבוטאן נוזלי, כדי להפריד את הטריכומים (הגבישים הלבנים והשרפיים שמרוכזים בהם הקנבינואידים והטרפנים) מהחומר הצמחי.

מה שיוצא זה תערובת עשירה בקנבינואידים, שמחממים כדי לנדף (לעשות פרג') כמה שיותר מהבוטאן. שאטר משאירים להתחמם ולנוח, ואילו ווקס בדרך כלל עובדים איתו בזמן הפרג', וזה מה שנותן לו את המרקם הייחודי.

אחת הדרכים הכי נפוצות לעבוד את הווקס בזמן הפרג' היא לדפוק, לנער או לערבב אותו. בסוף אפשר לקבל חומר פריך שדומה לדבש שהתגבש (נמכר הרבה פעמים כ-sugar wax או sugar crumble), או תמצית משיית שנמכרת כ-budder.

ושימו לב: הרעיון שתמציות שקופות טהורות יותר מאטומות פשוט לא נכון. השקיפות של תמצית תלויה בעיקר בשאלה אם ניערו אותה בזמן הפרג' או לא.

איך צורכים ווקס?

להבין את הדרכים השונות לעשן ווקס זה לא מסובך. רק תזכרו שיש סוגי ווקס נוזליים, דביקים או קשים במיוחד לעבודה, שלא מתאימים לג'וינט, לוייפורייזר או למקטרת חשיש, ובשבילם תצטרכו "oil rig" (באנג לדאבים). הנה כמה דרכים לעשן ווקס:

לערבב ווקס עם תפרחות:

אפשר לקחת ווקס יבש, כמו crumble, ולפזר אותו על ג'וינט רגיל או לשים אותו בבאנג בשביל מנה נוספת של קנבינואידים. מי שכבר מכיר את התחום יודע שבצורה הזו קשה להבדיל בין הטעם הייחודי של התמצית לטעם של התפרחת.

מקטרות לחשיש ותמציות:

בשוק יש היום הרבה מקטרות חדשות שמאפשרות לנסות דרכים שונות לעשן ווקס. מזולות ועד יקרות, אפשר למצוא אחת טובה ולחסוך את ההשקעה בוייפורייזר או ב-rig מתוחכם (ויקר יותר). רק תוודאו שהמקטרת שאתם קונים מתאימה לתמציות על בסיס ממס, ולא רק לקיף או לחשיש רגיל.

וייפורייזרים:

לעשן ווקס בוייפ או בוייפורייזר זו הדרך הכי טובה למי שרוצה להימנע מהסיכונים הבריאותיים של עישון. וייפורייזרים רגילים לא עובדים עם תמציות, אבל יש דגמים חדשים שכן.

רוב הדגמים האלה ניידים, ויש מי שאומרים שוייפורייזרים זולים נותנים שאיפות חלשות מאוד; זה קורה כי הם לא מגיעים לטמפרטורה גבוהה מספיק כדי לאדות את התמצית כמו שצריך.

אם אתם מתכוונים לאדות ווקס או תמציות אחרות על בסיס ממס, כדאי לעשות שיעורי בית ולמצוא דגם סביר. הכי טוב לחפש עט וקס ייעודי.

דאבינג:

לתמציות כמו ווקס קוראים הרבה פעמים "דאבים", כי דאבינג היא הדרך הכי נפוצה לצרוך אותן. בשביל דאבינג צריך ציוד מיוחד: "ניל" (nail), מבער ו-oil rig, כלומר באנג לתמציות.

אז איך עושים את זה? מחממים את הניל עם המבער (או חשמלית, אם יש לכם "e-nail") ומניחים עליו כמות קטנה של תמצית. האדים שנוצרים מהחום נשאפים דרך מקטרת מיוחדת, שהרבה פעמים משתמשת במים כפילטר.

זה בטוח?

תמציות BHO ספגו הרבה ביקורת בשנים האחרונות. יש סיפורים על פיצוצים שגרמו חובבנים שניסו להכין שמן חשיש בבית, וזה רק הגביר את הדאגה. באופן כללי, החששות קשורים לבטיחות גם של הייצור וגם של הצריכה של מוצר שמיוצר בעזרת חומר נדיף ומסוכן.

בנוסף, ברוב המקומות עדיין אין רגולציה שמבטיחה שהווקס והשאטר עברו פרג' כמו שצריך ושיוצא מוצר נקי ואמין, ולכן יש גם חשש לגבי הבטיחות של הצריכה.

ויש בחשש הזה משהו: התמציות האלה מכילות עד פי 5 יותר THC מתפרחת, וזה מעלה שאלות לגבי מינון ולגבי "אוברדוז" אפשרי.

כל החששות האלה לגיטימיים, אבל לדעתנו אפשר לפתור אותם די בקלות עם לגליזציה, רגולציה ומידע טוב. ככה גם מי שצורך וגם מי שלא יוכלו לדעת שהתמציות בטוחות ואמינות, ולקבל עליהן מידע מדויק.

אז אם אתם חושבים לנסות תמציות, תעשו שיעורי בית ותיזהרו. הן יכולות להיות חזקות מאוד. ואם אתם רוצים ללמוד לעשן ווקס, עדיף לחפש באנג ייעודי לווקס או עט וקס, שמתאימים בדיוק לסוג הזה של תמצית.