קנאביס ורמות הורמונים: אסטרוגן, קורטיזול וציר הסטרס

קנאביס משפיע על הורמונים: דרך המערכת האנדוקנבינואידית, THC ו-CBD יכולים לשנות את הייצור של הורמונים כמו אינסולין, טסטוסטרון, אסטרוגן וקורטיזול, לפעמים לטובה ולפעמים לרעה. התמונה המדעית עדיין חלקית. הצריכה של קנאביס נמצאת בוויכוח ער בקהילה הרפואית והמדעית בגלל ההשפעות האפשריות שלו על הרבה תחומים בבריאות, ואחד מתחומי המחקר החדשים הוא ההשפעה שלו על רמות ההורמונים בגוף.

להורמונים יש תפקיד מרכזי בוויסות של המון תפקודים ביולוגיים, מגדילה והתפתחות ועד מצב רוח ופוריות. לכן חשוב להבין מה קנאביס עושה לרמות ההורמונים כדי להעריך את ההשפעה האפשרית שלו על הבריאות.

הנה מה שידוע היום, ומה מראים הממצאים העדכניים, על ההשפעה של קנאביס על רמות ההורמונים בגוף.

הורמונים נשיים והורמונים גבריים: מה הם בעצם?

הורמונים הם שליחים כימיים שמכוונים ומתאמים מגוון רחב של תפקודים בגוף. הם מיוצרים בכמה בלוטות, ובלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) היא אחד היצרנים המרכזיים שלהם.

ההשפעה שלהם מגיעה מגדילה ועד ויסות הסוכר בדם, דרך המחזור הרבייתי ומצב הרוח. המערכת המורכבת הזאת של בלוטות שמפרישות הורמונים היא מה שנקרא המערכת האנדוקרינית.

אבל מעבר למערכת הזאת, יש עוד מנגנון פחות מוכר וחשוב לא פחות: המערכת האנדוקנבינואידית (ECS), רשת של קולטנים שפזורים בכל הגוף.

ומה קנאביס עושה בגוף?

קנאביס, כמו הרבה תרופות, מתערב בהורמונים שלנו. גם מוצרים עם CBD וגם מוצרים עם THC יכולים לשנות את ייצור ההורמונים, עם השלכות רפואיות שיכולות להיות חיוביות או שליליות.

לכן חשוב מאוד להבין את ההשפעות של קנאביס על ההורמונים. כדי לשפוך אור על זה, נראה איך הקנאביס משפיע על קולטנים שונים בגוף.

ההשפעה של קנאביס על ההורמונים:

המערכת האנדוקנבינואידית קשורה בקשר הדוק להרבה ממערכות הקולטנים בגוף. מקולטני דופמין ועד קולטני סרוטונין ואופיואידים, קנבינואידים יכולים לתקשר איתם ולהשפיע בצורה עדינה אבל מורגשת. ההשפעה הזאת מגיעה גם להורמונים ולמערכת האנדוקרינית.

ועדיין, הורמונים הם עניין מורכב, ואנחנו עוד לא מבינים עד הסוף את האינטראקציה בין הקנאביס, המערכת האנדוקנבינואידית והמערכת האנדוקרינית.

מה שכן ידוע הוא שקנאביס מתקשר עם המערכת האנדוקרינית ומשנה את הייצור של הורמונים כמו אינסולין, טסטוסטרון ואסטרוגן. ההשפעות של זה יכולות להיות חיוביות או שליליות.

קנאביס והורמונים: דוגמה אחת

דוגמה פרקטית: בסרטן שד רגיש לאסטרוגן, ייתכן שעדיף להגביל את צריכת ה-THC, כי יש מחקרים שמצביעים על כך שהוא עשוי להעלות את רמות האסטרוגן.

במקרה כזה, CBD עשוי להיות אופציה מתאימה יותר. אבל חשוב לציין שלא בהכרח צריך לפסול את ה-THC לגמרי, כי יש לו תכונות שנחקרות בהקשר של טיפול בסרטן.

לכן ההתאמה של יחס ה-THC:CBD לצרכים של כל סוג סרטן היא משימה קריטית, ומשימה של הרופא המטפל. התהליך מורכב ומשתנה מאדם לאדם. זה מה שידוע לנו כרגע על הנושא.

ההשפעה של קנאביס על ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-האדרנל (HPA)

ציר ה-HPA, ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת האדרנל, הוא אחת המערכות ההורמונליות המוכרות בגוף. הוא קשור קשר הדוק לתגובות פיזיולוגיות כמו "הילחם או ברח" ולהתמודדות עם סטרס.

הוא אחראי לייצור קורטיזול, הורמון רב-תכליתי עם המון תפקידים חיוניים. הקורטיזול מווסת את רמת הסוכר בדם, משפיע על חילוף החומרים, מרסן דלקות, מווסת את לחץ הדם דרך שליטה במלח ובמים, ותורם ליצירת זיכרונות.

אבל רמות גבוהות של קורטיזול יכולות להזיק לבריאות. במצבים כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), מנגנוני המשוב השלילי שמווסתים את ייצור הקורטיזול יכולים להיחלש, וזה מחמיר את המצב. יש מחקרים שמצביעים על כך שגם THC וגם CBD יכולים להוריד את ייצור הקורטיזול דרך השפעה על תגובת הגוף לסטרס.

ההשפעה של THC על ציר ה-HPA

חשוב לדעת שעודף THC יכול דווקא להעלות את רמות הקורטיזול אחרי הצריכה, וזה יכול להיות משמעותי במצבים רפואיים מסוימים.

מי שמתחילים להשתמש בקנאביס צריכים להיזהר בזה ולהתחיל ממינונים נמוכים מאוד של THC, כי מינון קטן יכול להוריד חרדה ומינון גבוה יכול להגביר אותה. לכן בהקשר של חרדה, לשמור על מינון THC נמוך זה המפתח.

קנאביס וחרדה

חוץ מקורטיזול, תגובת הסטרס של הגוף מערבת גם אדרנלין וסרוטונין. צריכת THC יכולה להוריד את ייצור האדרנלין, מה שיכול להשפיע על תגובת "הילחם או ברח" ולהאט את התגובות. מהצד השני, איזון ברמות הסרוטונין חשוב בטיפול בהפרעות כמו חרדה, דיכאון ו-PTSD.

בטווח הארוך, מטופלים מדווחים שה-THC עוזר להם בחרדה, ב-PTSD ובהפרעות קשורות, ויש מחקרים שמצביעים על כך שהוא יכול לרכך את תגובת הסטרס ולהוריד את ייצור הקורטיזול לאורך זמן.

שימוש מתמשך ב-THC יכול גם לשטח את שיא הקורטיזול של הבוקר, שנקרא תגובת הקורטיזול להתעוררות (CAR). זה יכול להסביר את תחושת הישנוניות בבוקר שמקושרת לצריכת THC, וזו אחת הסיבות שמשתמשים בו לעיתים קרובות לשינה.

מהצד השני, גם אם CBD יכול להוריד את רמות הקורטיזול, ההשפעה שלו על נדודי שינה כנראה פחות בולטת מזו של THC ו-CBN.