למה גראס מעייף? מה גורם לישנוניות אחרי ג'וינט ואיך מתעוררים

גראס מעייף בעיקר בגלל ה-THC, שמשפיע על מערכת האנדוקנבינואידים ועל הדופמין, והעייפות מתחזקת ככל שמעשנים יותר, כשהחומר ישן ושחלק מה-THC בו כבר התפרק ל-CBN, וכשאוכלים קנאביס במקום לעשן. לא ברור עד הסוף למה זה קורה, אבל המוסכמה היא שצריכה של קנאביס, ובמיוחד צריכה מוגזמת, יכולה לגרום לישנוניות. עישנתם ג'וינט ועדיין מרגישים אותו? נרדמים כל פעם שאתם מעשנים? הנה מה שעומד מאחורי זה.

למה עישון גראס גורם לעייפות?

הרבה מאוד אנשים שמעשנים גראס מספרים שלפעמים (או רוב הזמן) הם מרגישים ישנוניים ואפילו רדומים. אבל למה זה קורה לכל כך הרבה אנשים? ממה תלוי כמה זמן ההיי נמשך, ולמה הוא תופס חזק יותר אצל אחד מאשר אצל השני? הנה כמה מהסיבות:

קנבינואידים וטרפנים

ההיגיון אומר ששתי קבוצות החומרים האלה, שמשפיעות על המוח ועל מצב הרוח, הן האחראיות העיקריות לאפקט הידוע הזה. נדבר קצת על כל אחת.

קנבינואידים

בקנאביס זוהו יותר מ-100 קנבינואידים (113 הוא המספר שמצוטט הכי הרבה), ולא מן הנמנע שיש עוד שעדיין לא זוהו.

הקנבינואידים שהצמח מייצר, שנקראים "פיטוקנבינואידים", יכולים לפעול על המערכת האנדוקנבינואידית של הגוף. השניים המוכרים ביותר הם THC ו-CBD. ה-THC הוא זה שאחראי לסטלה המפורסמת, וגם האשם העיקרי בישנוניות. יש הרבה השערות למה דווקא THC מרדים (רובן קשורות לדופמין).

גם CBD, יחד עם קנבינואידים אחרים, נקשר לתחושת ישנוניות. התוצאות עדיין לא חד-משמעיות, אבל יש מחקרים שמצביעים על קשר בין CBD לשינויים בשינה.

טרפנים

טרפנים הם חומרים פחות מוכרים לקהל הרחב, והם לא קיימים רק בקנאביס אלא בכל הטבע. הם אלה שנותנים לקנאביס, וגם להרבה צמחים אחרים, את כל קשת הריחות והטעמים

יש השערה פופולרית שמירצן, טרפן נפוץ בקנאביס, מגביר את החדירות של מחסום הדם-מוח, וכך משפיע על המהירות שבה קנבינואידים חוצים אותו ומחזק את ההשפעה שלהם. אין לזה כרגע ביסוס במחקרים על בני אדם.

איכות החומר

איכות הקנאביס יכולה לעשות את כל ההבדל. קשה להגדיר איכות בתחום הזה, כי יש בזה הרבה סובייקטיביות. אבל כשמסתכלים איך הקנאביס גודל, עבר קיור ואוחסן, אפשר להבין למה ההיי נמשך יותר אצל אחד, למה אצל אחר "הגראס לא עושה כלום", ואפילו אם קנאביס יכול לעזור למישהו לישון.

בשלב האחרון, אחרי הגידול, הייבוש והקיור של התפרחות חשובים מאוד ויכולים לקבוע את האפקט. תפרחות שנקטפות טיפה מוקדם ועוברות קיור בצנצנות אטומות בחושך ישמרו על ריכוז THC גבוה יותר. לעומת זאת, אם משאירים אותן על הצמח הרבה זמן, או מאחסנים בשקיות ניילון שחשופות לאור, ה-THC יכול להתפרק לקנבינואידים אחרים (כמו CBN), שלפי ההערכה מעייפים יותר. ומשם מגיעות השמועות ש"גראס מרדים".

כמה אתם מעשנים

אין צורך להסביר שככל שמעשנים יותר, ההשפעה חזקה יותר. כמות קטנה תיתן כנראה היי קליל שעובר כמעט בלי תופעות לוואי. אבל באנג אחרי באנג ישכיב אתכם, לא משנה איזה זן זה.

וגם, אם מעשנים כל יום או בתדירות גבוהה, זה יכול להצטבר. סשן כבד של ג'וינטים יגביר את הסיכוי שהגראס יעייף אתכם, ושתסתובבו עם עייפות קבועה.

דרך הצריכה

גם דרך הצריכה משנה הרבה. כשמעשנים, מה שמגיע למוח הוא דלתא-9-THC. הוא חזק מאוד, אבל מתפרק די מהר, כך שהגוף חוזר לאיזון יחסית מהר.

כשאוכלים קנאביס, לעומת זאת, הכבד הופך את הדלתא-9-THC ל-11-הידרוקסי-THC. המולקולה הזאת חזקה יותר והגוף מפרק אותה לאט יותר, ולכן מאכלי קנאביס נותנים השפעה כל כך חזקה וארוכה, והרבה פעמים גם משאירים אנשים ישנוניים לאורך יותר זמן.

איך מורידים את הסטלה ומתעוררים?

אם כבר נכנסתם לזה, הנה כמה דברים שאפשר לנסות כדי להוריד את ההשפעה:

• לנסות זן עם CBD כדי לרכך את הסטלה של ה-THC ולנקות קצת את הראש.
• לזוז קצת כדי שהדם יזרום ויתחמצן. זה עוזר להתעורר.
• קפה. זריקת אנרגיה קלאסית.
• מקלחת, שעוזרת להתעורר.
• לא להתיישב על הספה. להישאר בתנועה כמה שאפשר.
• לדבר עם אנשים כדי להעלות את האנרגיה
• להוריד את הכמות שמעשנים. מיקרודוזינג הוא דרך טובה להמשיך לעשן באופן קבוע בלי להיות מפורקים.