קנאביס: מדכא או ממריץ? התשובה מסובכת יותר

קנאביס הוא לא בדיוק מדכא ולא בדיוק ממריץ: יש לו השפעות של שתי הקבוצות, ובמינונים גבוהים גם קצת מהזיות. הוא יכול להרגיע, להרדים ולהקל על כאב כמו מדכא, אבל גם לשפר מצב רוח, לעורר יצירתיות ולהעלות דופק כמו ממריץ, ובגלל שהוא משנה את תפיסת הזמן והמרחב, הוויכוח על איפה לשים אותו לא נגמר.

אז הפעם נעבור על המאפיינים השונים של הקנאביס ועל ההשפעות שלו על הגוף, ונפתור את התעלומה.

מה זה חומר מדכא?

תרופות שמוגדרות כמדכאות נותנות אפקט מרגיע, משקיט ואפילו מרדים. הן יכולות להאט את פעילות המוח, ומשתמשים בהן לטיפול בחרדה, בעוויתות שרירים, בנדודי שינה ובפרכוסים.

בין המדכאים הנפוצים נמצאים הבנזודיאזפינים, שמשמשים הרבה לטיפול בחרדה ובנדודי שינה, בין השאר. גם לברביטורטים יש אפקט מרדים חזק, וכך גם לחלק מהתרופות האנטי־פסיכוטיות.

חשוב לזכור שגם אלכוהול הוא אחד המדכאים המוכרים ביותר, והוא גורם להרבה מתופעות הלוואי הטיפוסיות של מדכאים: פגיעה בזיכרון, זמן תגובה איטי יותר, תחושת הרגעה וקושי לדבר.

אבל אם מדברים על המדכאים הכי משמעותיים, אי אפשר בלי האופיואידים. הם פועלים על קולטני האופיואידים במוח, משמשים בהרדמה וניתנים במרשם לשיכוך כאבים. חלקם נמכרים בבתי מרקחת באופן חוקי, כמו אוקסיקודון או פנטניל, והם ממכרים מאוד.

וזה הסיכון הגדול של מדכאים: רבים מהם ממכרים מאוד, גם אלכוהול, גם אופיואידים וגם בנזודיאזפינים, ולכן קל מאוד להגיע לשימוש לרעה.

מה זה חומר ממריץ?

ממריצים הם חומרים שמעלים אנרגיה וערנות, ויכולים להביא למצב רוח מרומם ואופורי. אבל האפקט הזה לא נמשך לנצח, ואחרי שהוא נגמר מצב הרוח יכול לצנוח.

דוגמאות לממריצים נפוצים: קוקאין, מתאמפטמין, ריטלין והקפאין שבקפה. הבעיה איתם היא שהשימוש יכול להפוך להרגל ולגרום ל"נפילה" כשההשפעה נגמרת.

ריטלין ואדרל ניתנים במרשם לטיפול בהפרעות קשב כמו ADD ו-ADHD, ובכל זאת יש בהם סיכון ממשי לשימוש לרעה ולתלות.

מה קנאביס עושה למוח?

עכשיו כשאתם יודעים מה זה מדכא ומה זה ממריץ, הגיע הזמן לדבר על איזה סוג חומר הוא קנאביס. קודם כול, קנאביס יכול לתת חלק מההשפעות שמזוהות עם מדכאים: תחושה רגועה ושלווה, והקלה בכאב ובחרדה. עוד השפעה של קנאביס על הגוף היא שהוא יכול לעזור להירדם ולהתמודד עם נדודי שינה אם צורכים אותו לפני השינה. בגלל זה הרבה אנשים אוהבים את הקנאביס דווקא בזכות האפקט המרגיע והמרדים שלו.

עם זאת, חשוב לזכור שלצריכה יש גם צדדים שליליים, כמו פגיעה בזיכרון לטווח קצר, עצלות וירידה במוטיבציה אצל חלק מהאנשים.

מעבר לזה, יש מי שמציעים נקודת מבט אחרת לגמרי על ההשפעות של הצמח.

קנאביס יכול להיות גם ממריץ?

קנאביס ידוע ביכולת שלו לשפר מצב רוח, להגביר יצירתיות ולייצר אופוריה. הוא גם יכול לחדד את החושים ולשפר את החוויה המינית והאינטימיות. הרבה אנשים רואים בו בוסט של אנרגיה, כי הוא הופך משימות יומיומיות למרגשות ומהנות הרבה יותר.

אבל צריך לומר גם שחלק מההשפעות של קנאביס יכולות להיות שליליות. אצל חלק מהאנשים הוא יכול לגרום ל:

• חרדה
• פרנויה
• התקפי פאניקה
• פחד
• דופק מואץ
• קושי להירדם, כי הראש לא מפסיק לרוץ.
• ובמידה מסוימת גם ל"נפילה", מעין "הנגאובר מגראס".

אז מה קנאביס עושה למוח בסוף?

בדרך כלל קנאביס לא מגיע לאפקטים הדיסוציאטיביים ולעיוות המציאות שמזוהים עם פסיכדלים, אבל לפעמים זה כן קורה. מי שלוקחים מינון מוגזם, במיוחד במאכלים, יכולים לחוות השפעות שדומות לאלה של חומרים הזייתיים: תחושת הזמן משתבשת, נכנסים למצב חלומי, ואפילו מרגישים שהאחיזה במציאות קצת נחלשה.

בשורה התחתונה, קשה לקבוע שקנאביס שייך לקטגוריית הממריצים, המדכאים או ההזייתיים. נראה שהוא קטגוריה בפני עצמה, עם משהו מכל אחת מהן. וחשוב לזכור שההשפעה תלויה לא רק בזן שצורכים, אלא גם בגוף של כל אחד ובאיך שהוא מגיב לחומר.

ככה יוצא שיש צרכנים שמרגישים עם זן מסוים פתיחות ומרץ, ואחרים מרגישים בדיוק את ההפך, רוגע והרפיה, מאותה תפרחת בדיוק. ויש מי שינסו את אותו זן ולא ירגישו לא מרץ ולא רוגע: אצלם זה ייגמר בחרדה ובפרנויה, או פשוט במאנצ'יז, או בכל השפעה אחרת שקשורה לצריכת קנאביס.